האדמו”ר קיבל בביתו את השר המוחרם • בנו עמד ב’התקווה’

במשך תקופה ארוכה מנסה שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, איש מפלגת ‘הבית היהודי’ להתקבל בבתיהם של גדולי ישראל, תוך הפעלת יח”צנים  – אך נתקל בסירוב נחרץ.

למרות שסיעתו ‘תקומה’ אינה עוינת את הציבור החרדי, הוא נחשב לחלק בלתי נפרד מהבית היהודי – מפלגה הלוחמת בציבור החרדי, אשר פועלת יחד עם ‘יש עתיד’ להחרמת הציבור החרדי, כולל אישור קיצוצים תקציביים בבשר החי של עולם הישיבות והאברכים, לצד חקיקת חוקים פוגעים, ובראשם חוק הגיוס, הכולל סנקציות פליליות.

מאז הוקמה ממשלת נתניהו-לפיד-בנט , ועוד יותר מאז חוקק חוק הגיוס שמטרתו החרבת עולם התורה, עומדות שלושת מועצות גדולי התורה בראש מאבק עיקש נגד ‘ברית האחים’ שהקימה ומתחזקת את הממשלה. אלא שחלק משרי הבית היהודי מנסים, פעם אחר פעם, לשבור את ההתנגדות העיקשת ולהתקבל בבתי מנהיגי המגזר החרדי, בכדי להציג חזות כאילו ה’חרם’ נשבר, ובכך למוטט את ההתנגדות החרדית מבפנים.

זו הסיבה שכאשר ניסה אורי אריאל, בכל דרך, להתקבל בביתם של הגראי”ל שטיינמן והגר”ח קניבסקי – הוא נחל כישלון.

אלא שהשבוע הוא הצליח להבקיע את החומה: האדמו”ר מסדיגורא, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת-ישראל, שבר את ‘החרם’, כאשר קיבל בביתו לפגישה אישית לבבית על כוס יין, את שר הבינוי והשיכון, שהגיע להזמינו לטקס הנחת אבן הפינה של בית הכנסת ‘תפארת ישראל’ בעיר העתיקה בירושלים, שהתקיים במסגרת אירועי ‘יום ירושלים’.

וכל זאת למה? לשם כך קצת רקע.

 האדמו”ר שובר חזית

ביום שלישי בערב התקיים ברובע היהודי בירושלים טקס הנחת אבן פינה לשיקומו ובנייתו מחדש של בית הכנסת ‘תפארת ישראל’. בית הכנסת, שנוסד בשנת 1872, היה בבעלות חסידות רוז’ין, והוא פיאר את העיר העתיקה, לצד בית הכנסת ‘החורבה’ – עד מלחמת העצמאות בשנת 1948. אז עם כיבוש הרובע על-ידי חיילי הלגיון, נחרבו שני בתי הכנסת עד היסוד בידי הירדנים. בית הכנסת ישוקם במבצע הנדסי מורכב, לאחר שחפירות ארכיאולוגיות שהתבצעו במקום הסתיימו, ואף התגלו במקום ממצאים מתקופות בית המקדש הראשון והשני.

אבן הפינה נלקחה משרידי בית הכנסת שנחרב, ומסמלת את בנייתו מחדש וחיבור בית הכנסת הישן עם החדש שייבנה. בנוסף, נחתמה גם מגילת היסוד לבית הכנסת.

הנחת אבן הפינה התגלתה לא רק כאירוע מרגש, אלא גם כהזדמנות פז עבור שר השיכון להתקבל אצל גדולי ישראל מהשורה הראשונה. הוא ניסה להתקבל אצל אדמו”רי בית רוז’ין, בין היתר אצל האדמו”ר מבאיאן, כדי להזמינם לאירוע, אך נדחה על הסף. לבסוף הצליחו אנשיו להסדיר פגישה אצל האדמו”ר מסדיגורא, אף הוא מאדמו”רי בית רוז’ין.

הסכמתו של האדמו”ר לשבור את החזית החרדית הנוקשה ניתנה, כשברקע קיימת מחלוקת ישנה בין חסידות סדיגורא לחסידות באיאן, בשאלה מי יקבל את השליטה בבית הכנסת – כאשר כל צד טוען לזכות השליטה במקום. “למרות הפיתוי, האדמו”ר מבאיאן לא נכנע בשום פנים ואופן ולא הסכים ‘לעשות הכל’ עבור זה, וסירב להכניס לביתו את השר מהבית היהודי”, אומרים בחסידות באיאן. בחסידות סדיגורא מכחישים שהמחלוקת היוותה שיקול בקיום הפגישה.

הקשר החדש של השר עם חבר מועצת גדולי התורה, לא הסתיים רק בפגישה לבבית בבית האדמו”ר בבני-ברק.

האדמו”ר אמנם לא נענה להזמנה להגיע אל הטקס בעצמו, אך שלח את בנו בכורו, הרב מרדכי שלום יוסף, יחד עם משלחת מכובדת מהחסידות, להשתתף לצד השר באירוע לציון ‘יום ירושלים’, והנחת אבן הפינה. האירוע היה מעורב, נשא סגנון רחוק ממאפייני אירוע חרדי, ולמרבה המבוכה, בנו של האדמו”ר אף נאלץ לעמוד בשירת ‘התקווה’.

ואם בכל זה לא היה די – האדמו”ר מסדיגורא אף נקט בצעד מרחיק לכת, כששיגר אגרת רשמית מטעמו לכבוד הטקס, שהיה, כאמור, מהאירועים שהופקו לכבוד ‘יום ירושלים’ בבירה. את המכתב הקריא בטקס אחד ממקורביו.

צפו בתמונות ובווידאו מהאירוע: