גלה כבוד מישראל • האדמו”ר מערלוי זכר צדיק וקדוש לברכה

אבל כבד בעולם החרדי עם הסתלקותו של חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, האדמו”ר מערלוי זצ”ל.

האדמו”ר אושפז לפני מעט יותר משבוע במרכז הרפואי ‘הדסה עין כרם’, כשהוא סובל מדלקת ראות קשה. במהלך השבוע האחרון התדרדר מצבו הבריאותי, ולפנות בוקר הסתלק.

האדמו”ר מערלוי זצ”ל,  הגה”צ רבי יוחנן סופר, נולד בי”ג בטבת תרפ”ג. האדמו”ר הוא דור חמישי לחת”ם סופר.

אחרי השואה הקים מחדש את ישיבת פרשבורג וקהילת ערלוי. היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

האדמו”ר  הוא בן-נין לחת”ם סופר. אביו היה הרב משה סופר, בן הרב שמעון סופר, רבה של ערלוי, אשר היה בנו של הכתב סופר אב”ד פרשבורג, ממלא מקום אביו החת”ם סופר. אמו היתה הרבנית טושענע.

האדמו”ר  נולד בעיר אגר (ערלוי) שבהונגריה. הוא התחנך על ברכי אביו וסבו, למד בישיבת ורפלט שבהונגריה, בראשות הרב יוסף אשר הלוי פולאק זצ”ל, ובישיבת יארמאט תחת הרב אהרן דוד דויטש זצ”ל.

האדמו”ר שרד את מחנות העבודה והגיע לבודפשט, שם נפגש עם אחיו הרב אברהם שמואל בנימין, ששהה בפיאטרה נאמץ שברומניה בזמן מלחמת העולם השנייה. אמם טושענע וארבע אחיותיהם נהרגו בכ”א בסיוון תש”ד עם אביהם וסבם.

בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאל, נכד של אחות החת”ם סופר. יחד עם הרב משה שטרן, אב”ד דברצין, הקימו האחים מחדש את ישיבת חת”ם סופר. הרב אברהם שמואל בנימין התבקש לשמש בראשות הישיבה – אך סירב.

בשנת תש”ח הקים את ישיבת ערלוי עם הבחורים שנותרו מקהילת ערלוי. למרות שהרב אברהם שמואל בנימין היה מוסמך לרבנות ומבוגר יותר מאחיו, מונה האדמו”ר כאב”ד ערלוי וכראש הישיבה.

באלול תש”י עלה האדמו”ר לארץ ישראל, יחד עם קבוצת בחורים שלמדו אתו. לתקופה קצרה התמזגו עם ישיבת פרשבורג בירושלים, שהייתה בראשות הרב עקיבא סופר בעל ‘דעת סופר’ זצ”ל, שם שימש כמגיד שיעור.

בתקופה זו התקרב האדמו”ר לאדמו”ר מהר”א מבעלז זי”ע. בעקבות כך נהוגים חלק ממנהגי בעלז בקהילות ערלוי כיום.

בשנת תשי”ג‏‏ הקים האדמו”ר מחדש את ישיבת ערלוי בשכונת קטמון בירושלים, בבניין של הקונסוליה הסורית ברחוב יותם. באותה עת הקים מכון להוצאת ספרי החת”ם סופר ותלמידיו. הישיבה נקראת על שם סבו, ישיבת אהל שמעון מערלוי.

בתשכ”א הקים בניין חדש במגרש הסמוך.

האדמו”ר ייסד בתי כנסת וכוללים בריכוזים חרדיים בארץ ישראל ובחו”ל הקרויים על שם אביו ה’יד סופר’‏‏, ותלמודי תורה על שם ה’כתב סופר’. בנייני המוסדות של ערלוי בגבעת משה שבירושלים קרויים על שם החת”ם סופר. בניו ונכדיו משמשים כרבני הקהילות וראשי הכוללים של החסידות.

האדמו”ר היה מוסר לבחורים שיעור במשנה והלכה מידי יום אחרי תפילת שחרית. כמו כן, הוא מסר שיעור יומי בגמרא בעיון לבחורים המבוגרים ובערב הוא מסר שיעור במחזור הדף היומי לבעלי בתים. ביום שישי מסר שיעור כללי.

בחודש אב תש”ע, בעת שהותו באירופה, עבר אירוע מוחי ומאז נחלש תפקודו.

האדמו”ר חיבר ספרים על הש”ס שיצאו לאור בשם ‘אמרי סופר’ על ידי המכון להוצאת ספרי חת”ם סופר. לאדמו”ר עוד ספרים ביניהם ‘יומין דחנוכה’ ו’אפריון חתנים’.

כמו כן חיבר קינה מיוחדת לזכר קדושי השואה. קינה זו נאמרת בתשעה באב יחד עם הקינות על חורבן בית המקדש. בשנת תשמ”ג יצא קול קורא מאת מועצת גדולי התורה של ארץ ישראל ושל ארצות הברית לומר את הקינה וקינות של רבנים אחרים בט’ באב‏.

האדמו”ר הנהיג את קהילתו לפי מורשת החת”ם סופר. התפילות בבית מדרשו המרכזי הן בנוסח אשכנז וכן אין לובשים גרטל.

עם זאת, הוא נהג בעצמו מספר מנהגים חסידיים, כמו טבילה במקווה טהרה בכל בוקר לפני התפילה, אמירת כגוונא בליל שבת, עריכת טישים . כמו כן הוא נהג במנהגים של חסידיות פרטיות כמו לבישת טלית קטן עם פתיל תכלת כמנהג ראדזין, אמירת כל ספר התהילים בשבת בבוקר לפני התפילה כמנהג סקווירא, וחלוקת לחם שחור בטיש של אושפיזין יוסף כמנהג בעלז.

האדמו”ר ערך תיקון חצות מידי ליל ששי עם תלמידי הישיבה. בליל שישי קודם לתשעה באב ערך עם חסידיו תיקון חצות ליד הכותל המערבי. לאירוע זה הגיעו מתפללים רבים, גם מחוץ לקהילה.

האדמו”ר מונה כחבר במועצת גדולי התורה לפני כארבעים שנה. כן מונהכחבר הנהלה של מפעל הש”ס על ידי האדמו”ר מצאנז-קלויזנבורג זצ”ל.

הלווית אדמו”ר זצ”ל תצא בשעה 11:30 מבית המדרש הגדול – ערלוי בשכונת קטמון. לאחר מכן, תצא בשעה 14:30 מבית המדרש ערלוי ברחוב עזרת תורה – להר המנוחות, שם יטמן ליד רעייתו הרבנית ע”ה.

המשטרה נערכה להלוויתו של האדמו”ר זצ”ל היום בגבעת שאול וההספדים בשכונת קטמון.

במהלך ההספדים המשטרה ערוכה לסגירת הצירים הבאים, בהתאם לצורך החל מהשעה 11:30:

רחוב יותם, רחל אימנו,חזקיהו המלך,משמר העם.

כמו כן בשעה 13:00 צפוי להיסגר גם רחוב עזרת תורה.

המשטרה ממליצה לציבור להיות קשובים לאמצעי התקשורת.

ת.נ.צ.ב.ה