התארחנו היום, רעייתי תמי ואני, באולפן “ערב חדש” לראיון על ספרנו החדש -על דור ה-Y בישראל. השאלות היו חכמות והפרגון נדיב. והיה גם בונוס: לתוכנית הוצמד תרגום סימולטני של שפת הסימנים. תמיד הוקסמתי מהשפה הזאת, שאפשר היום ללמוד אותה גם באמצעות האינטרנט (המכון לקידום החרש הפיק מילון דיגיטלי המציג אוצר נרחב של סימנים המצויים בשימוש יום-יומי).
כל כך הרבה יצירתיות נדרשת לתרגום מילים מדוברות לתנועות ידיים. זו לא רק כמות המלים בשפה, אלא הצורך לזכך רעיון/מושג מורכב בתנועה אחת. זה שיעור נפלא בסמיולוגיה – מדע פיענוח הסמלים שאותו אני מלמד.
שאלתי את המתרגמת כיצד מסמנים בידיים שמות של אישים מוכרים והיא השיבה: “בוחרים תכונה דומיננטית, מעין תו הכר, כמו בקריקטורה. אצלנו אין תקינות פוליטית. מה שקובע זה הפונקציונליות בלבד. למשל, אריק שרון סומן בעבר בתנועה של אדם שמן”.
“וכיצד את מסמנת את אולמרט”, הקשיתי. היא חייכה ועשתה תנועה גלית בכף ידה מעל הפדחת. “למה כך?” שאלתי. “כי אחד מתווי ההכר של אולמרט הוא תסרוקת של “הלוואה וחסכון”. “אם כך”, אמרתי, “אתם צריכים לעדכן. לאולמרט כבר אין את התסרוקת הזאת. אחרי מסכת המשפטים הארוכה אפשר להניח שגם חסכונותיו הידלדלו, וממלווים והלוואות מן הסתם ירחק בזמן הקרוב”.
כשנפרדנו, עלה בדעתי שחייבים ללמד לפחות שיעור אחד של שפת הסימנים בבתי הספר. לא רק בשביל ההשכלה הכללית ופיתוח הרגישות לאוכלוסיה המוגבלת, אלא כדי להדגים יצירתיות פונקציונלית.
אפרופו הספר החדש, שכחתי לברר עם המתורגמנית כיצד אומרים דור ה-Y בשפת הסימנים. אנסה ללמוד מתוך הקלטת התוכנית.