1.
הם בישרו בקול רעש גדול כי אוטוטו קמפיין מתוקשר שלהם עומד לצאת לאור – “הבטחנו, קיימנו” – אבל אז נסוגו.
טוב, לא בדיוק נסוגו, רק החליפו את הסלוגן. במקום הפרחת בשורות הפעילות למען השקופים (הוזלת מחירים) החליטו לצאת במודעות ובהן… שמות ומספרי טלפון של אנשיהם – כל המבקש להיעזר, יתכבד נא ויתקשר.
האמת, התייחסתי לעניין די בציניות. אמרתי לעצמי, יענו יום יומיים בעקביות, ואז יעבירו את כולנו לתא קולי. או למזכירה…
רגע לפני כתיבת הטור החלטתי לעשות ניסיון. עלעול ברשימת הטלפונים העלה כי לכל הבכירים (יו”ר, ח”כים) מספרים נייחים, נו לך תתקשר למשרדים… רק אחד מהם, ח”כ יגאל גואטה פרסם מספר פון אמיתי: 0522454070.
העברתי את הסלולארי שלי למצב חסוי (לא חכמה לענות לעיתונאי, כן?) וחייגתי. אודה ולא אבוש, נדהמתי. האיש ענה, בדקות הראשונות לא היה לו שמץ של מושג מי מהעבר השני אבל השיב בנימוס לשאלות, ורק אז העז לשאול עם מי יש לו הכבוד…
כאן המקום לומר לו, שאפו!
2.
למה בעצם צריכה ש”ס לצאת בקמפיין, כשמערכת בחירות עדיין לא ברקע?
טוב, תלוי את מי שואלים.
שונאיה יצקצקו בלשונם, יאמרו בקול מבשר רעות ‘טוב, יש להם במגירה סקר מאד מאד גרוע’…
אוהביה יאמרו את מה שהסביר לי גואטה באותה שיחה. “זה תקופה חזקה, אני רואה את זה בשטח, אריה עשה מהפכים”.
אתה חושב שהוא יצליח בבחירות הבאות להביא את מה שאנחנו העיתונאים קוראים מסעודה משדרות? – אני שואלת, והוא עונה בנחרצות. “ברור לי ואני מוכן להתחייב על זה, שבבחירות הבאות ש”ס תעלה. וככל שהבחירות יהיו יותר מאוחרות זה יהיה יותר טוב”. כשאני לוחצת על מספר, תגיד כמה, הוא משיב ב”שתי ספרות על בטוח”.
3.
אני מספרת לו על סרט שהופק השבוע בערוץ 10 ומספר על התארגנות פוליטית בשם “תור הזהב”. נו, מה, אני יש לי נוקיה שחור ישן, הוא מצטדק ומסביר שלא שמע…
אני מסבירה לו. תנועה מזרחית הם אומרים. משהו כמו הצ’רלי ביטון של פעם, תנועה שאומרת ש”ס לא מספיק מדברת אלינו או שהיא יותר מדי חרדית, ‘אשכנזית’, אנחנו נקים התארגנות חדשה…
“נו, שיהיה להם בהצלחה”, הוא אומר…
נראה לך שהם צודקים שש”ס יותר מדי נדבקת לאשכנזים? – אני שואלת.
וגואטה, ממש כמו גואטה, עונה מתוחכם. נו מה את רוצה שאגיד לך, שבתקופת אלי ישי ככה היה?
האמת, צודק…
“אנחנו, יחד עם דרעי, חוזרים לש”ס המקורית שעוזרת באמת לחלש. כולכם ראיתם שהוא מסוגל לעשות מהפכות”, הוא שב לתפקידו המקורי, ההגנה על אריה.
“תעשי לי טובה, אנשים חושבים שאריה דרעי זה לשכת עבודה. חוצפה שאין כדוגמתה. אריה דרעי זה לא לשכת עבודה ותפקידים בשס זה לא ג’ובים. נגמר השיר הזה. מי שלא יבוא לעבוד, לא לעבודה, לעבוד, לא יהיה בשס”…
אני מזכירה לו שגם הוא קיבל לא מזמן ג’וב, אבל הוא לא מתבלבל. מבחינתו, מבחינת שעות העבודה הרבות שלו הכוללות ימי שישי חצי שעה לפני כניסת שבת או אמצע הלילה, אם מחלקים את ה”18 אלף שקל”, יוצא הוא מרויח “5 שקל שבעים לשעה”…
אחרי שבחוצפתי התקשרתי אליו בשעת לילה די מאוחרת, לא שעת עבודה סבירה, והוא ענה ובסבלנות, יש משהו בדבריו…
5.
מי אתם פעילי “תור הזהב”?
אם בתחילה חשבתי שמדובר בתנועה שתערער על הלגיטימציה של ש”ס, הגיעו עד מהרה הקולות שהציגו תמונה שונה. “שלא יהיה לך ספק”, אמרו, “זו מפלגה שתולה של אריה. הוא מבין שמצבו בסקרים לא טוב ומכין לעצמו חברת בת. לפני הבחירות היא יעני ‘תתאחד’ עם ש”ס, ראשיה יגידו שהוא שכנע אותם שש”ס הכי טובה למזרחיים השקופים”.
חלקם התבססו על תחושות בטן, אבל היו גם חבר’ה רציניים יותר.
אחד מהם סיפר לי סיפור מרתק. “אני הייתי שם, הצטלמתי איתם בשלב הראשוני של הצילומים שלהם, אני מכיר את האנשים ואת ראשיהם”.
מתברר שהיו שני סוגים של צילומים. האחד, צילום לתוכנית בערוץ 10, השני, צילום לסדרת כתבות אודות הציבור המזרחי, ספרדי, דתי וחרדי.
“אמרו לי, תקשיב, אתה הרי לא ממש בעד ש”ס, בוא תדבר. הגעתי. זה היה בערך לפני שלושה שבועות, התאספנו במקלט של אחד מפעילי ש”ס באחת מהערים בארץ (הפרטים המזהים טושטשו לבקשת המרואיינים). הם חיפשו אנשים חרדים, שנראים טוב. מעונבים. כאלו שיכולים לקדם מהלכים. הזמינו מצד אחד אנשים שהיו מזוהים בבחירות עם אלי ישי, מצד שני כאלו שערקו עוד בתקופת הבחירות, מצד שלישי כאלו שהלכו עם אריה בבחירות אבל התאכזבו אחרי (“לא קיבלו ג’ובים”, יאמר גואטה ש.ר.). צילמו אותנו יושבים סביב שולחן, בראש החבורה עמד ש”סניק שבבחירות עמד בראש מועצה חברתית של ש”ס אבל פרש אחרי הבחירות. מזה הבנתי ישר שמדובר באנשים שתולים של אריה. משהו הריח לי לא טוב. אני משוכנע שמדובר בקוריוז. אבל הוא אמר לנו שהמועצה האזרחית שלהם הציעה הצעות וש”ס לא קיבלה אותם, לכן פרשו. מאוכזבים. היו שם פעילים של מרץ, של הליכוד, של העבודה, וגם חרדים. דיברו שם הרבה על השגיאות של ש”ס, על ההתקרבות שלה לאשכנזים, על זה שהיא לא מספיק קרובה למסורתיים, לספרדים של פעם, אלו שהם לא חרדים ואין להם על הראש כיפה שחורה. בשלב מסוים יצאתי משם, הרגשתי שזה משהו מכור מראש”.
6.
האומנם חברת בת מכורה מראש? שתולים של ש”ס?
לדעתי האישית ומהבדיקה שאני ערכתי, ממש לא. רוב רובם של הנאספים היו אנשים שבאמת מאוכזבים, רוצים שינוי. זה לא שהם בהכרח יצביעו לאלי ישי, הם מחפשים להשפיע בתוך ש”ס. ורק אם זה לא יילך, יחשבו על אלטרנטיבות. יתירה מכך, הם בשלב הזה כלל לא מגדירים את עצמם כתנועה פוליטית.
שוחחתי עם כמה מהם. יש מהם כאלו שיצאו בתחושה קשה והם מסרבים לדבר עם התקשורת. אחד מהם הוא בניהו יום טוב, שפרסם פוסט הבהרה בפייס שלו ומאז מסרב לומר מילה וחצי מילה בנושא. החברים מספרים שהוא “דווקא אחד שבעד ש”ס”, ושהשתמשו בו באופן שפגע בו. הציגו כאילו מדובר בתנועה חברתית, ואז הוציאו כתבה שמדובר באלטרנטיבה לש”ס. האמת, מספר לי אחד מהמשתתפים בתנועה, שהכתב דיבר איתנו המון המון זמן, אבל בסוף הוציאו אינסרטים קצרים ולא משקפים. “לדעתי בניהו פרש מהקבוצה, ככה שמעתי. הוא הבין שהציגו אותנו כמשהו שהוא אנטי ש”ס וכעס. הכוונה שלו לא הייתה למיזם פוליטי בכלל. הוא אחד שמאמין בהסברה, עושה פעילויות לקירוב נוער נושר, הוא רוצה לקרב את המסורתיים, הוא בא מהכיוון החברתי”. בניהו עצמו, אגב, ממש לא מאשר שפרש מהקבוצה. הוא שוקל את המשך דרכו לדעתי, אבל טרם החליט על פרישה.
דווקא משום שהוא השתתף עלה החשד כאילו ש”ס ‘יזמה אתכם’ ושיתפה פעולה עם ‘חברת בת’ שלכם, סיפרתי לו. והוא גיחך. “נו באמת. לפי דעתי לש”ס זה גרם נזק גדול. ורוב האנשים פה לא כאלו שיחשבו לשתף פעולה עם ש”ס כי הם או אנטי או חילונים בכלל. מה להם ולש”ס”.
אם אכן, וככה עושה רושם, לא מדובר במיזם ש”סי, ואם אכן יש צעירים מזרחיים שסבורים שש”ס לא מדברת אליהם ולא פותרת את בעיותיהם, שווה לעשות חשיבה מחודשת בתנועה להשבת עטרה ליושנה.
אולי צודק גואטה והזמן עד הבחירות יעשה את שלו ויוכיח שש”ס טובה לשקופים ומבינה לליבם. אבל אולי לא. אולי צריך יותר להקשיב לקולות הללו, אלו הבוקעים מהפריפריה הרחוקה, מקהלי הצעירים, מהאופוזיציות המתארגנות והולכות.
7.
בינתיים, על המדף, יושב וממתין אלי ישי.
ב”כסא רחמים” הדעות חלוקות בין מי שסבורים שהגיע הזמן לפנות למפלגות אחרות, גדולות יותר או פחות, ויש מי שנשבעים ש”רק ‘יחד’ גם בפעם הבאה”.
לא אחזור על השרטוטים הפוליטיים השונים שהועלו מעל במה זו בטור משבוע שעבר, רק אוסיף את התרחיש החדש המדובר בימים אלו בקרב קהלים שמגדירים את עצמם “לא נצביע לש”ס בבחירות הבאות”.
על פי התרחיש יכנס אלי ישי ל’כולנו’ של משה כחלון, האיש הטוניסאי והחיוך. כזכור, נפגש כחלון עם הגר”מ מאזוז ואף הגיע להילולא בגני התערוכה. אלי ישי יכול להיות רכש טוב למפלגתו, לרענן את הפנים היותר מסורתיות שלה (אחרי הכול כחלון לא ממש רווה נחת מחברים שהיו לעומתיים לחוקים ‘חרדיים’, והוא מקפיד להציג את מפלגתו כמסורתית ואוהבת מסורת), וגם להביא לו בוחרים מכיוונים לא שגרתיים.
אישור לתרחיש לא ניתן משום צד, כמובן וכצפוי. מכיוון ‘יחד’ מקפידים להדגיש כי “עדיין מוקדם”, “יש הצעות”, “יש פגישות כל הזמן”, אבל שום דבר לא סגור ומוקדם לקבוע מה הולך לקרות בבחירות הבאות.
נו, ברור.
אפרופו ישי, בשיחה שלי עם גואטה, רגע אחרי ששאלתי אותו על “תור הזהב” וקשריה עם ש”ס, שאלתי, האם נראה לו שש”ס אמורה לפחד מאלי ישי לקראת הבחירות הבאות.
“מבן אדם שיש לו אפס עשייה אין מה לפחד”, השיב.
אחר כך, סיפר שבבחירות יצא לו לשבת עם קבוצה שהגדירה את עצמה כ”מאוכזבי ש”ס”. “שאלתי אותם, מאיזו ש”ס אתם מאוכזבים? הרי אלי הנהיג את ש”ס ממש עד לתקופה האחרונה. הם די גמגמו”…
אז אם ש”ס אינה פוחדת מ”תור הזהב”, וגם לא מ”יחד”, למה בעצם היא עסוקה בהקדמת קמפיין הבחירות עוד בטרם נראו הבחירות באופק???
אולי כי כן מפחדים? ואולי כי אשרי אדם מפחד תמיד?