האדמו”ר מצאנז: “בראש המקטרג עומדת אותה קליפה טמאה”

יוסף גרינבוים
|
ח' אדר א' התשע"ו / 17.02.2016 08:13
על רקע גל הטרור והאסונות בציבור החרדי פרסם האדמו”ר מצאנז מכתב נגד פגעי הטכנולוגיה: “החוב על כולנו לעמוד ולהקהל על נפשינו נגד הצר הצורר העומד לבלע את הקודש ברוחניות ובגשמיות, אשר צרה כמוה לא נהיתה מעולם.. ורק כח וזכות הרבים יכולים לעצור ביד המשחית והמגפה”

על רקע גל הטרור והאסונות בציבור החרדי, ובפרט ‘אסון קו 402’, שיגר האדמו”ר מצאנז מכתב מיוחד לתושבי אלעד, לכינוס ‘עתידנו’ שהתקיים בעיר, בו הוא מבהיר כי הקיטרוג העיקרי הגורם לאסונות הוא ‘פגעי הטכנולוגיה’.

את המכתב הקריא בנו, הרה”צ רבי יוסף משה דוב , ראש ישיבות צאנז:

את האגרת פותח האדמו”ר: “שפע חיים ושלום טובה וברכה, מאלקי המערכה, אלף פעמים ככה, לקהל עדת ישורון תושבי העיר אלעד

השם עליהם יחיה ויהא זרעם לברכה.

ידעתי כי לא איש דברים אנכי כי בעוונות הרבים לא הגעתי אפילו לרועי צאן, אבל מי יוכל לחשות לעת כזאת כאשר קול דמי אחיך צועקים ושוועת בת עמי עולה באוזנינו, מאסונות רבים ונוראים הבאים חדשים לבקרים, אוי מה היה לנו, איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי כאשר נערים וצעירים זקנים ומכובדים וכו’ נופלים כדומן על פני האדמה ודמם נשפך כמים, אם על ידי הרוצחים הטמאים ימח שמם וזכרם, ואם בתאונות ומחלות שונות לא-עלינו, והלב מתפלץ וזועק עד אנה בכיה בציון ומספד בירושלים”.

בהמשך הוא זועק: “אין ספק כי בראש המקטרג והמסטין עומדת אותה קליפה טמאה של פגעי הטכנולוגיה הארורה המטמאת לב ונפש, שבעוונות הרבים, רבים חללים הפילה לבאר שחת רח”ל ועצומים כל הרוגיה, כאשר בה כפירה ומינות לצד טומאה ותועבה ילכו יחדיו, וכבר אמרו חז”ל (ויקרא רבה כג, ט, ובכמ”ק), “אמר רבי שמלאי כל מקום שאתה מוצא זנות אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת טובים ורעים”, וברש”י פרשת נח (בראשית ו, יג עה”כ קץ כל בשר) גרס זנות ועבודה זרה”.

מעומק ליבו הוא קורא: “החוב על כולנו לעמוד ולהקהל על נפשינו נגד הצר הצורר העומד לבלע את הקודש ברוחניות ובגשמיות השם יצילנו, אשר צרה כמוה לא נהיתה מעולם, ועל כן דבר בעתו מה טוב שבימים האחרונים של שבועות שובבי”ם קהל אמונים נאספים יחד בראשות אלופי ישראל גדולי תורה ראשי העדה רבני העיר והקהילות שליט”א, לומר למלאך המשחית הרף, ורק כח וזכות הרבים יכולים לעצור ביד המשחית והמגפה”.

את האגרת מסיים האדמו”ר: תחזקנה ידיכם לקדש שם שמים ולבצר את חומות הקדושה, רב וגדול הזכות לכל אחד ואחד הנמנה בין יראי ה’ וחושבי שמו ומקבל על עצמו לכל הפחות מהיום ואילך לקיים חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך, להפרד מן נגע הצרעת הלזו, ובוודאי כי בזכות זה יתגוללו רחמי שמים על שארית ישראל, וירם קרן לעמו לראות רוב נחת דקדושה, בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות, ומהרה נראה בהבטחת הנביא לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים, וניגאל גאולת עולם. אמן כן יהי רצון”.