כל גופי הכשרות הפרטיים הפעילים כיום בארץ, מסרו לאחרונה לרשות המיסים דיווח פעילות מלא על המקומות המושגחים על ידיהם. כך נחשף היום (שלישי) בוועדה לביקורת המדינה, שדנה במיסוי מקובלים ובד”צים.
לדברי רשות המיסים, היא תפעיל את יחידת המודיעין שלה כדי לוודא את אמינות הנתונים שנמסרו.
יו”ר הוועדה, ח”כ קארין אלהרר מיש עתיד, ציינה כי “רשות המיסים מתקדמת יפה בתחום. לפני כחודש התפרסם חוזר של רשות המיסים, המתקן את הליקויים עד כה במיסוי מקובלים ובד”צים, אך עלינו להקפיד שהוא לא יישאר אות מתה, יוטמע אצל גורמי השטח, ויוכנס לקופת המדינה כל הכסף – המיועד לחברה כולה, לכל צרכיה”.
חנן פוגל, נציג מבקר המדינה: “חוזר רשות המיסים הוא הצהרת-כוונות, אך אין בו חידוש ממשי, וכסף שהוענק למקובל והוצג כמתנה הפטורה ממס, ימשיך להיות מוצג כזה”.
משה אשר, ראש רשות המיסים, אמר כי אדמו”רים, מקובלים, מוהלים ועורכי-חופות – אינם שונים מכל בעל מקצוע החייב במס. “נתינת ברכה או ייעוץ, היא מתן שרות, ונתינת סכום בעבורה – חייבת במס. מתנה, הפטורה ממס, היא כזו שבעבורה לא ניתן דבר. תרומה למוסדות שהן עמותות הזכאות לאישור סעיף 46 הוא תקין לחלוטין – וכל ההתמקדות היא בכסף שמגיע לחשבון הבנק הפרטי של מעניק הברכה. גם מתן שרות שאין בצידו תעריף – חייב במס”.
רוני חכם, סמנכ”ל רשות המיסים: “מצאנו את כל 44 הבד”צים שאי פעם פעלו בארץ, החליפו שם או הורידו פעילות, ומי מהם עמותה או גוף פרטי. ל-26 גופים כאלו הועברה דרישה למי הם מעניקים השגחת כשרות – ונענינו על ידי כולם. נפעיל את המודיעין שלנו כדי לבדוק את היקף הפעילות שלהם. יש בידינו נתונים מסמרי-שער על היקף השכר של חלק ממנהלי הבד”צים”.
לדברי משה דגו, סמנכ”ל המשרד לשירותי דת, אחריותו היא על המועצות הדתיות והרבנויות המקומיות, ו-50-40 הבד”צים הפרטיים היא בדרך כלל עמותות. הוא הוסיף כי משרדו ממחשב את כל המועצות הדתיות וקובע אמות-מידה אחידות לפעילות.
לדברי ח”כ יואב בנצור, כיוון שלא נקבע גובה ותעריף לברכה – היא איננה חייבת במס.
“הנותנים תרומה מאמינים שזה כמו צדקה, וגם מי שאינו נותן מאומה זוכה לברכה או ייעוץ, וכבר ראיתי מי שנתנו כסף ובכל זאת לא זכו לברכה”.
רחל עזריה מכולנו, יוזמת הדיון, אמרה: “משגיח כשרות של המועצה הדתית שעובד גם בבד״צים פרטיים זה כמו חבר כנסת שיעבוד כלוביסט. יש כאן ניגוד עניינים מוחלט. מונופול הכשרות של הרבנות עולה למשק למעלה מחצי מיליארד ש״ח לשנה על פי נתוני משרד האוצר.
“התנהלות קלאסית של מונופול שמעלה את יוקר המחייה מהסיבה הפשוטה שהוא יכול. משרד האוצר מתכוון לתקן עיוות זה”.
אלעזר שטרן מיש עתיד: “חצרות האדמו”רים והמקובלים והבד”צים עושקים את המעמד הבינוני והנמוך ברמאות, כאילו הם יכולים לתת מערכת כשרות שהרבנות לא יכולה לתת. אני אסתפק בכשרות של הרבנות, ולפעמים גם זה לא”.
רוני חממה, מנהל גרעיני עפולה-חממה האשים כי רבנים ראשיים, המכהנים מטעם המדינה, מחייבים השגחה פרטית של בד”צ, בתמורה להענקה תעודת כשרות, ומשרד הדתות אינו מעוניין לפתור את הבעיה.