איך מתקשרים הורים וילדים בישראל של שנת 2016? נראה שהיעדרות ההורים מהבית בשל שעות העבודה הממושכות, בשילוב עם הטכנולוגיה של הטלפונים החכמים, גורמים לכך שהתקשורת בין הורים וילדים מתבצעת בעיקר באמצעות הודעות טקסט.
הסקר השנתי של מכון אדלר חושף, כי 48% מההורים כמעט ואינם מתקשרים עם ילדיהם פנים אל פנים ביומיום, ו-40% מבני הנוער העידו בצורה זהה.
עוד עולה מהסקר, כי רוב מוחלט של בני הנוער מעדיפים להתכתב עם הוריהם בהודעות טקסט מאשר לשוחח איתם ישירות.
האפליקצייה הפופולארית וואטס-אפ היא הדרך המועדפת, לפי הסקר, של 32% בני הנוער להתקשרות עם הוריהם.
22% מבני הנוער יעדיפו התקשרות באמצעות SMS ו-5% מעדיפים להתכתב באימייל.
16% יעדיפו לשוחח בטלפון ורק כרבע מבני הנוער מציינים ששיחת פנים מול פנים היא הדרך המועדפת להתקשרות עם הוריהם.
הסקר, שנערך בקרב מדגם מייצג של 300 בני נוער בגילאי 13-18, ומדגם מייצג של הורים לבני נוער בגילאים אלו, קובע כי רבע מבני הנוער אינם מכירים פרטים אלמנטריים על הוריהם.
25% מבני הנוער מעידים שמכירים מעט מאד את שגרת היומיום של הוריהם, על הקריירה שלהם, הזוגיות שלהם והעבר.
מספר זהה מההורים הנשאלים העידו שילדיהם אינם מכירים אותם ואת שגרת היומיום שלהם.
מנכ”לית מכון אדלר אסנת הראל אמרה בעקבות הסקר, כי הנתונים חייבים להדליק נורה אדומה קודם כל אצל ההורים, אבל גם בקרב קובעי המדיניות בישראל.
”מסתמן יחס הפוך בין העלייה בצורך של הורים ללוות, לתווך, להקשיב, להדריך לשיח ולהימצא בקרבת ילדיהם, לבין היכולת והזמינות של ההורים לעשות זאת.
”המצב הכלכלי מציב דרישות מקשות, אי שקט, חוסר יכולת למצוא משאבים לפנאי משפחתי, ולחצים שיוצרים כעסים ועצבנות בתוך המסגרת הביתית. ומנגד, ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת להביא עולם ומלואו אל כף היד, אך בד בבד מייצרת סכנות ומארבים לביטחון הילדים ללא בקרה ופיקוח של מבוגרים”.
לדבריה, ”המציאות הזו יוצרת מעגל אכזרי של אובדן שליטה, אובדן סמכות וכבוד, ניכור ובדידות, ומצוקה שמתבטאת באלימות”.