מוכרחים להודות: הפרובוקציה ניצחה

1.

מוצאי שבת קודש, אחרי הבדלה ועם מבט קדימה לשבוע עמוס, מתחיל את לימודי המתמטיקה כאשר אני עומל על 20 עמודים ביום, על מנת לצמצם פערים עקב מחלתי ולגשת לבגרות.

תוך כדי שאני טובע בשעמום המתמטי, אני חושב לעצמי: למה נקבע שאני חייב ללמוד את זה על אף שזה קשה כמעט לחצי מהאוכלוסייה?

הגעתי למסקנה כי זה חשוב כי איזה מישהו החליט שזה חשוב, וממילא השאירו את זה כך ללא התערבות, ואמרו תשננו זה חשוב. לא פלא שמשנה לשנה יורד מספר הניגשים לבגרות ב-5 יחידות. מידי שנה הספרים תופחים ותופחים במקום להיות ממוקדים.

2.

בכל “הסטרס” בו אני נמצא ראיתי או יותר נכון שמעתי, דיון בערוץ 10 סביב נשות הכותל שהיוו השבוע נושא עניין מרכזי. חשבתי לעצמי מי הנשים האלו? אף אחד לא יודע בכלל מי הם מסתבר. אפילו המשתתפים בפאנל נחלקו בדעתם, אחד אומר שהם רפורמיות, והאחר אומר שהם אורתודוקסיות. למען האמת  גם אני כבר לא בטוח מי הן, כמה הן, מה הן, מהי מטרתם?

להניח תפילין, להתעטף בתפילין, רחבה לרפורמים? אף אחד לא עונה תשובות ממוקדות כי המענה החבוי הוא פשוט מאוד: מטרתן היא לעורר פרובוקציה. תמהתי על כך שטוענים שהם אורטודוכסיות.  עוד בפעם הראשונה שהן עלו לכותרות טרם שחזרתי בתשובה הייתי בטוח שהן רפורמיות. להגיד שהן אורתודוקסיות – זה פשוט להעליב את האינטליגנציה של האנשים.

ובכן אותם הנשים שמצד אחד זוכות לגידופים, גם מן הצד החילוני ומן הצד החרדי, גם מקבלות תמיכה, בטענה: “סוף סוף, נשים לא צריכות בבר –מצווה לעלות על כיסא כדי לראות את הבן שלהם, ולהתכסות בבד מטונף” – ציטוט מפאנל בערוץ 10 שגרם לי לעזוב לכמה דקות את עיסוקיי.

אבל כל זה לא באמת משנה. נשות הכותל ייזכרו תמיד, כסמל לפרובוקציה. לא, אתן לא אורתודוכסיות, לא “סופרג’יסטיות”, ואתן לא נאבקות למען “נשים מדוכאות”, או לקידום מעמד האישה. אתן בסך הכל נלחמות למען גניבת ספר תורה, וזאת על מנת לעלות לכותרות בכל ראש חודש.

רוצות להניח תפילין? בבקשה: אין איסור לנשים להניח תפילין, וללבוש טלית, אך אם עושות זאת עליהן להקפיד על כך באופן יום יומי כמו הגברים, ועל ניקיון הגוף. ולכן פטורות. בגמרא מסופר שמיכל בת שאול הייתה מניחה תפילין  “ולא מחו בה חכמים” (בבלי, מסכת עירובין צו, א.). בכלל, היו לאורך ההיסטוריה עוד כמה נשים צדיקות שהניחו תפילין: בנותיו של רש”י, חנה רחל ורבמאכר, ועוד.

3.

אלא שנשות הכותל גם לא באו להילחם על זכות האישה להניח תפילין, ובכלל מה אני מקשקש? אולי  אני מעניק להם יחס שלא מגיע להם, ואולי אנחנו החרדים אשמים שנתנו להם יחס? זוהי שאלה טובה, ואני סבור שאכן היחס אליהם היה מיותר, ומהווה הפסד עבורינו.

בסופו של יום, נשות הכותל ניצחו. אפשר לומר זאת בכל רם! קמצוץ נשים מופרעות שממש אבל ממש לא מייצגות את שאר נשות החברה הישראלית-חילונית, וגם ממש לא נתמכות על ידי רוב החברה הישראלית, עשו פרובוקציה שכנראה עוד ילמדו עליה לדורי דורות, ואנחנו מדברים ללא הרף על הפרובוקציה הזו, כאשר אני בשעה זו ממש תורם לכך.

אז כן, עלינו לשנן: הפרובוקציה מנצחת, כשם שעיתונאים כותבים מאמרים פרובוקטיביים, או אנשים בפייסבוק ובשאר הרשתות החברתיות עושים דברים שלא יעלו על הדעת בחברה מתוקנת וגורפים תשומת לב מכל עבר ומתפרסמים על ידי כך, כך גם נשות הכותל, ניזונות מן הקרקס שהפיקו.

4.

אז מה השורה התחתונה? לו כל אדם היה מתעלם ממעשים ומאנשים פרובוקטיביים – הפרובוקציה הייתה נעלמת. שכן הפרובוקציה נעשית רק מתוך רצון עז לתשומת לב.

אז אם אתם רוצים להשתתף במאבק, פשוט תתעלמו מהפרובוקציה וכך היא תיעלם ותחלוף. ומכאן גם עצה לח”כים, אם אתם משתמשים כבר בפרובוקציה, לימדו להשתמש בה למטרות נעלות.