מי זה אבישי בן חיים – ‘ער איז א מיניסטר? אודער א גנרל?’

1.

ביום שני האחרון החליט יו”ר ש”ס, אריה דרעי, ל’הבריז’ מבניין הכנסת. כפי הנראה, לא חש בטוב, אלא שבסביבתו התעקשו שזו לא הסיבה היחידה. הסיבה העיקרית: ביבי ‘סחב’ לו קרדיט וניכס לעצמו את ההישג של הוזלת התעריפים בתחבורה הציבורית.

המעניין הוא שבעיתון ‘הבית’ יום ליום עשו פעולה זהה, והפעם ל’יהדות התורה’.

זוכרים את קצבאות הילדים? החסכון שיעמוד לילדכם בהגיעו לגיל 18 והתוספת שהוכנסה לחשבונות הבנק שלכם לפני מספר שבועות? אין חולק שמדובר ב’בייבי’ של ‘יהדות התורה’. גם את המו”מ על הפקדת חלק מהקיצבה בחשבון חסכון סגר ראש הממשלה בנימין נתניהו בעיקר מול קודקודי יהדות התורה, שר הבריאות יעקב ליצמן ויו”ר ועדת הכספים משה גפני.

מה שלא הפריע לעורך יום ליום יצחק קקון לנכס גם את ההישג הזה לשר השקופים דרעי.

“היום הציבור מבין עד כמה הוא היה חסר לנו כאן בשנים האחרונות. היום כולנו מבינים מה אפשר לעשות עם כוח פוליטי. היום יש תוקף למנהיג חברתי, לא כמעט ולא דומה. מנהיג שהולך עד הסוף ומקבל את מה שהוא דורש עבור הציבור. היום עם ישראל מבין כי ש”ס היא היחידה שדואגת להם, לא בססמאות, לא בדיבורים, אלא רק במעשים.

“אין משפחה שלא חשה השבוע בכיסה את הצורך בש”ס חזקה. והשקופים הרגישו את זה הרבה יותר. בחודש שעבר הרגישו זאת המשפחות בחשבון הבנק, בקצבאות. השבוע הרגישו זאת בכיס, בהוזלה בתחבורה הציבורית, ובשבועות הבאים בהוזלה בתעריפי המים…”

אז מה היה לנו כאן?

חוץ מעקיצה לעבר מנהיגה הקודם של ש”ס, מי שקיבל בשעתו את מלוא הגיבוי מהגר”ע יוסף זצ”ל – עקצו כאן יפה גם את המפלגה האשכנזית, שהיא זו שדאגה לחלק מההישגים שנמנו.

אבל יש עוד משהו: האמירה “עד כמה הוא היה חסר לנו כאן בשנים האחרונות” רומזת, בעצם, כי נשיא מועצת החכמים של התנועה הקדושה “לא הבין”, כשלא החליף את אלי ישי באריה דרעי קודם לכן?!

חשוב להדגיש: כפי שאין לחלוק על כך שרצונו של הגר”ע זצ”ל שאריה דרעי יעמוד בראש התנועה כיום, אין לחלוק על כך שרצונו היה שאלי יעמוד בראש ש”ס עד לרגע בו הוחלף…

2.

זו הפעם הראשונה בה אסור לקרוא את בקהילה, מבלי לקרוא קודם לכן בדקדוק את משפחה.

באשר כותרת המגזין של בקהילה יש בה כדי להכשיל רבים, בנושא שבית דין רבני כבר פרסם אודותיו פסק הלכה באמצע השבוע.

הנידון: אפריקני שהצליח לבלבל השבוע לא מעטים, ובתוכם להכשיל גם את הגר”ח קניבסקי – שאף בירך ברכה, מבלי לדעת את האמת אודות העומד אל מולו.

האיש, שהוצג כצאצא מעשרת השבטים, מלך אפריקני גולה ובעל אפשרות “להרוג”, גרם שהגר”ח קנייבסקי יברך ברכה בשם ובמלכות. בהמשך התפרסמו קורות חייו האמיתיים והובילו למכתב ברור של בית דין רבני – שפסק: מדובר בהטעיית הציבור.

מה שלא מנע מבקהילה למרוח את תמונתו של האיש על כל השער, תחת הכותרת “שליט טוגו, היי: אני צאצא לעשרת השבטים”.

“הנצר המלכותי”, כהגדרת בקהילה, הוא “מלך האיי AYI A ששלט על רפובליקת טוגו שבמערב אפריקה, בעקבות קשר שנרקם נגדו הוא נאלץ לברוח לארה”ב שם הוא שוהה כבר שלוש שנים וכעת הגיע לביקור פרטי בארץ ישראל”.

צריך לראות כיצד כתב העיתון, שבירך אף הוא את הברכה, מתלהב מ”השיחה המיוחדת שמעניק הוד רוממותו” – כדי להבין את גודל המבוכה.

וכמה צודק כתב העיתון המתחרה משפחה, אריה ארליך, שהיטיב להגדיר את הסאגה בטורו השבוע:

“אדהכי והכי יצא בית דין לבירורי יוחסין בירושלים במכתב אזהרה מפני המלך היי: ‘בית הדין מבקש למסור שדינו של יהודי שנהיה כומר ומיסיונר, שאין מקבלין אותו לעולם… ובוודאי שאין להתייחס לדבריו ברצינות, ואין לו שום נאמנות בעניין מה שסיפר ומה שאמר כביכול בשם גדולי הדור.

“ובעניין מה שטען על אנשי מדינתו שהם מעשרת השבטים – סגנון זה אופייני הוא לאותם נוצרים הנקראים ‘יהודים משיחיים’ (באשר אותו כומר מיסיונר השתייך אליהם) המנסים לערב נכרים בעם היהודי, בטענה שהם מעשרת השבטים ובוודאי שיש לפעול להרחיק נשים קטנים ופתאים מהבדיות הרבות שלהם”.

הייתי מצפה ממי שסובבים את גדולי ישראל, לברר בטרם הם מכניסים נוצרי אל הקודש פנימה, ואף מאפשרים לו לספר על עצמו אגדות אלף לילה ולילה.

וביי למלך היי.

3.

אהבתי את שכתב העיתונאי הרב יעקב ב. פרידמן בבקהילה, כשהיטיב להגדיר את ההתייחסות הנכונה לסדרת ‘ההתפרקות’ ששודרה בערוץ 10.

הוא סיפר איך בשעתו, אחרי ‘נאום הצ’חצ’חים’ של דודו טופז יצא לו לשוחח על כך עם מורו ורבו הגאון רבי  זלמן רוטברג. “בחורים מדברים הרבה על המילה, איך וויס, עפאס, שחשחים”… (אני יודע? צ’חצ’חים).

פרידמן ניסה להסביר, שמדובר במישהו, מהטלוויזיה…איזה דווד טופז.

“מי?! תהה רבי זלמן, ‘כודו כופז?!’?…

פרידמן ניסה לשוב על דבריו ולהסביר.

“וואס איז ער? דער טופז, א מיניסטר? א רב ראשי? א אמבסדור?”… (מי הוא הטופז? איזה ראש ממשלה? רב ראשי? שגריר?).

כששמע שמדובר בבדרן, ניסה להבין מה זה… יש משרה כזו?

נו, זה אחד שעושה בדיחות, הסביר לו פרידמן.

ובזה הוא עובד? – תהה הרב, וכששמע מיהו המאן דאמר של ‘נאום הצ’חצ’חים’ הפסיק להתעניין ושב לתלמודו.

“לא הגזמנו?” – שואל פרידמן. “הקהילה החרדית, על קרוב למיליון בניה, ושלל גווניה, ומאות ישיבותיה, מאות אלפי חסידיה, עשרות חצרותיה – התנדבה ביום של רייטינג ירוד, להתפרק כליל כדי לסייע לעיתונאי חילוני ליצור ‘אייטם’ טלוויזיוני שטוף צבע, יזע ודמע, ובכך לעזור לו להתמודד מול קולגה שפלש לו לתחום והחל לפרסם סדרות משלו…

“לקחנו כתבה משודרת של עיתונאי חילוני, שהבורות שלו בחרדיות פחותה משל רעיו למקצוע ונעלבנו עד זוב דם… ואיפה רבי זלמן הטוב והיקר כשצריך אותו… שהיה מסמיק עד לשד-נשמתו ואומר לי בחצי פה ‘ווער? אבישא באחיים? ער איז א מיניסטר? אודער א גנרל?’…”.

תכל’ס, צודק.

4.

כשהשבועונים מוותרים על כתבות-שטח, היה עלינו לחפש אותן ביומונים.

בעוד משה מיכאל צורן מהמודיע יוצא אל הישובים הסמוכים ליריחו כדי לבדוק מה חושבים שם על כוונת ישראל לספח שטחים לחיקה, יצא שמואל גרינוולד מיתד נאמן להקשיב ל”קולות מן האדמה” בישובים הממוקמים סמוך לגבול העזתי.

בניגוד לשבוע הקודם, השבוע, בעיני, הכתבה ביתד נאמן מרתקת יותר.

“‘נתיב העשרה… ותפסיקו לחפור לנו’, מכריז ה’סטיקר’ על שמשת המכונית של אחד התושבים. הכלניות פורחות, אבל התושבים לא מפסיקים לדבר על קולות החפירה מתחת לאדמה. ‘החמאס חופר לנו מתחת לרגליים’, הם משוכנעים”.

גרינוולד, אגב, מודה: לא שמעתי דבר.

“השאלה ‘האם מתנהלת ממש עתה חפירה מתחת לרגליי כבר אינה מעסיקה אותי, מה יעזור לי אם אדע את האמת?!” – מקשה ארז, אחד התושבים. “אז מה אם אנו המושב הכי שמור בארץ?! די במנהרה אחת שחלילה תקרוס כאן בכדי לשים ללעג ולקלס את כל השמירה המקיפה אותנו 24 שעות ביממה”.

“מי ששומע, שומע”, הוא אומר.

הוא עצמו לא שמע קולות. “המושב שלנו מתחלק לשניים: אלו שאומרים שהם שומעים רעשים ואלו שמדמיינים שהם שומעים”.

5.

עוד כתבה מרתקת מצאתי ב’יתד השבוע’, פרי עטה של ר’ גיל.

למען האמת, זו כתבה שמתאימה ל’משפחה’, כתבה ברמה שרק עורך שבועון מקצוען מסוגל להפיק תחת ידיו. מצד שני, אני מנחשת שידיו של עורך משפחה לשעבר אברימי רוזנטל בדבר, הגם שלא בדקתי.

זוכרים את סיפורה של מסעדת ‘ריבר’ ברעננה? המסעדה שבעליה אייל מזרחי החליט לסגור את שעריה בשבת, למרות שהמתחם בו היא שוכנת פתוח. נציגת מרץ בעירייה מיהרה להכפיש את הצעד, החרדים, מכל הארץ, השיבו לו מלוא חופניים אהבה – ורבים מהם הגיעו כדי לחזק, לאכול ולעודד.

השבוע הפגיש ‘יתד’ את מזרחי עם נכדו של הרב יוסף יצחק פרנס, שהגיע לפני למעלה ממאה שנה מאירופה לאמריקה, ונזקק לתעצומות נפש כדי לדבוק בשמירת השבת וקיום המצוות. הנכד, הרב אפרים רייך, הגיע במיוחד לרעננה כדי לעודד.

“שבתי מתפילת שבת אחרי שביקשתי והתחננתי שה’ יעזור לי בדרך הכשרה בה בחרתי ופתאום אני מגלה שאני בעין-הסערה וכולם סביבי מוחים ומתקוממים על עצם הרעיון שבמדינה יהודית מסוגלת אשת ציבור לפתוח במתקפה חזיתית נגד השבת ושומריה”, מספר מזרחי.

לתשומת לב, בקהילה. לא ממש צריך להפליג למחוזות הדמיון, ולמצוא שחוק נוצרי כדי להביא סיפור מרתק לקהל הקוראים.

6.

בשבוע שעבר התייחסתי ב’בין השורות’ לטורו של אברהם דוב גרינבוים בבקהילה.

תהיתי מדוע הכתיר את העיתונאי אבישי בן חיים בתואר “תלמיד חכם”, ועוד יותר התקשיתי להבין את הדברים שכתב: “המבקר שואל אותי בכעס למה אתה קורא לאבישי בן חיים ‘תלמיד חכם’? התשובה די פשוטה: את ‘איש ההשקפה’ הוא כתב יחד עם הגאון רבי שמואל דויטש, תלמידו של מרן הגרא”מ שך. מי בדיוק כתב את הספר, ראש הישיבה או הכתב לענייני – זה דברים דקים שאין מן הצורך להיכנס בהם כרגע, אבל זה ברור, שאבישי הוא תלמיד חכם. ואם לא תלמיד חכם, אז איש ההשקפה”.

ברקע עלו איומיו של בן חיים לתבוע את הכותב על הוצאת דיבה. “האם הרב דויטש לא כתב עמו את הספר?” – תהיתי, וסיימתי את דברי במשפט: “כל המבין למה בדיוק התכוון גרינבוים, מה נכון ומה לא נכון במאמרו, מתבקש לעדכננו…”.

השבוע הגיע העדכון – בטורו:

“בשבוע שעבר נכתבו כאן בטור דברים נוקבים נגד אבישי בן חיים וסדרת הכתבות שפרסם. הדברים נכתבו מלב כואב והיו במקומם. מבדיקה נוספת עולה כי ההערה בסוף הטור שעסקה בעניין ספרו של אבישי בן חיים ‘איש ההשקפה – האידיאולוגיה החרדית על פי הרב שך’ נסמכה על מידע לא מהימן שנמסר למערכת ועל כך התנצלותי בפני ראש הישיבה ובפני אבישי בן חיים”.

אז הרב דויטש לא כתב את איש ההשקפה. על התואר “תלמיד חכם”, אגב, לא מצאתי התנצלות…

7.

מכל ים ההתייחסויות לסדרת הכתבות של העיתונאי אבישי בן חיים, אהבתי במיוחד את זו של העיתונאי יוסי אליטוב השבוע במשפחה.

“אין מגזר יציב, בטוח בעצמו, משפיע, מלא חיוניות וחדור גאווה עצמית כמו המגזר החרדי…מי שרוצה לראות מגזר מלא חיים, דבקות במטרה ואמונה בדרך – מוזמן לבוא אלינו. ובאשר למי שבכל זאת משתוקק לראות התפרקות? תמיד אפשר ללכת לערוץ עשר ולראות איך נראית חברה בהתפרקות…”

 זה טוב.