הגאון רבי משה יהודה שניידר, החברותא של הגראי”ל שטיינמן, מציג בעלון ‘פרי חיים’, כמידי שבוע, את הוראותיו ותשובותיו של ראש הישיבה.
“מפעם לפעם חוזר וניעור נושא גילוח הזקן”, כותב הרב שניידר, “ואומר רבינו שבמכונה בוודאי אסור, ואפילו לגלח עם משחה אין ראוי מפני מראית העין, שנראה שגילח עם מכונה”.
ומה יעשה מי שהוריו מבקשים ממנו לגלח?
“לא ישמע להם, אלא יכול לקצץ את הזקן, ולהשאיר מעט שיהא ניכר זקן, כמובא בשם החזון איש.
“ובהזדמנות סיפרו לרבינו מה שהובא בספר מאיר עיני ישראל, שהחפץ חיים זצוק”ל היה דרכו ליישב ליד הבימה, כדי לשמוע היטיב את הבעל קורא. ופעם אחת העלו לתורה אחד שהיה מגלח זקנו, וכשראה זאת החפץ חיים ברח והתרחק מהבימה.. להראות שאין דעתו נוחה בזה שכיבדוהו לעלות לתורה – ורבינו לא הבין מה מתפעלים מהמעשה? הרי זה פשיטא…”
סגולה לשידוך
ממשיך הרב שניידר: “מידי יום באים לרבינו עם שאלות ובקשות, על כל צרה שלא תבוא, במה כדאי להתחזק כדי לזכות לישועה. ואביא מעט ממה שזכינו לשמוע בימים האחרונים.
בת בוגרת רצתה קבלה כדי לזכות כבר לבנות בית בישראל, ושאל רבינו: במי מדובר? אחר כך חשב מעט, ואמר: “כיבוד אב ואם…”
כשנשאל רבינו בנוגע לחולה גדול, שמבקשים בני הקהילה חיזוק לרפואתו, אמר: “שבת”. ולאחר מכן עודד מאד את הלימוד בהלכות שבת, באמרו שהיערות דבש כותב, שמי שאינו לומד הלכות שבת הדק היטב כמה פעמים, עלול מאוד להיכשל באיסורי שבת החמורים.
כשנכנס אל ראש הישיבה נגיד עם בנו שנעשה בר מצוה, בירכו רבינו שיזכה להיות “בר מצוה”, ואמר שיש אנשים שכבר הגיעו לזקנה ועדיין אינם “בר מצוה” שאינם עושים מצות רחמנא ליצן. כמו כן אמר רבינו ש”אם רוצים ברכה – צריך לעשות מצות ומעשים טובים, וממילא תהיה לו ברכה. אך לאנשים אין שכל ועושים עבירות, וכי מה הם חושבים שמהעבירות תהי’ להם ברכה?!”
הרב שניידר: “כמו כן הזכיר לו רבינו שפעם היה מחזיק גמ”ח, ואמר לו על זה מי שיש לו שכל יודע לנצל מה שהקב”ה נותן לו כדי לעשות דברים טובים, אך מי שאין לו שכל לוקח את הכסף “אִין קֵבֶר אַרַיין…” (-לתוך הקבר).
“אחרכך סיפר לו רבינו שבכולל פוניבז’ ובכולל ברסלב לומדים מסכת זבחים, ובכולל בית הלל למדו לא מכבר זבחים, ושיבחם רבינו. ואמר לו רבינו שאם ילמדו גם במקומו בחו”ל זבחים – ‘לא יזיק להם כלל…’
“ולפתע תוך כדי שיחה”, ממשיך לתאר הרב שניידר, “החלו עיניו של רבינו דומעות, ואמר בקול חנוק: ‘אתה יודע שבכוללים אלו העמלים כל כך בתורה, אמנם הם תלמידי חכמים, אך הם ‘אָרִימֶע יִידְן…’ (יהודים עניים).
עבודה במקום חילוני
“בימים האחרונים”, מספר עוד הרב שניידר, “נשאל רבינו בנוגע לעבודה לנשים במקום של חילונים – אך מקצים חדר מיוחד לנשים חרדיות לעבוד שם, אם אפשר לעבוד שם – ומה היתה תשובת רבינו – ‘היצר הרע מגיע גם לשם…’
“וכן כשדיבר בנוגע לבנות שגמרו סמינר, על חובת השמירה המוטלת על הנהלת הסמינר שלא ילכו למכללות – התבטא רבינו: ‘היצר הרע תמיד מוצא עצות, הוא חכם גדול…”