מה זה בעצם אומר לנו, "כי האדם עץ השדה", ואיך אנחנו פוגשים את זה ביום יום, בחיים שלנו?
אני זוכרת סיפור יפיפה. תלמיד ניגש לרבו ואמר לו כבוד הרב, אני הולך לשליחות ויש הרבה אנשים שאני לא יודע אם כדאי להשקיע בהם. כל אחד והחיים שלו, לא יודע, כמה שאני משקיע ומשקיע אני לא רואה שום תוצאה.
אמר לו הרב: אני רוצה לתת לך שתצמיח עץ. קח זרע קטן ותשים אותו באדמה. הלך התלמיד ושתל זרע באדמה, עברו ימים, שבועות, שנה, כלום לא צמח. במשך אותה תקופה אמר התלמיד לרב, כבוד הרב, שום דבר לא קורה.
ואז, אמר לו הרב, לך שוב ותבדוק. עברו כבר שנתיים. ופתאום הוא ראה שצומח לו נבט קטן. ופתאום בתוך שישה חודשים הגיע העץ לגובה עצום. הגיע אל הרב ואמר לו, כבוד הרב אתה לא מאמין, זה צומח. העץ צומח.
אמר לו הרב: וכמה זמן לקח לו לצמוח? אמר לו התלמיד: שישה חודשים. השיב הרב: לא שישה חודשים, כי אם שנתיים וחצי. ואם בכלל תקח את כל הזמן בו שתלת אותו באדמה, עוד לפני שבצבץ תוכל להוסיף עוד זמן.
וזה בדיוק מה שקורה לנו בחיים. לפעמים אנחנו משקיעים, שמים זרע באדמה ומשקיעים ברעיון, אבל לוקח לזה שנים לפרוח.
ככה זה כשאנחנו משקיעים בילדים שלנו, בבני הזוג, בשליחות. בהתחלה אנחנו לא רואים שום דבר, אבל יש דברים שהם מתחת לפני הקרקע, ואנחנו אף פעם לא יכולים לדעת מה טמנו בנפשו של האחר ובאיזה שלב ובאיזה רגע הדברים יתפרצו ויצמחו.
אני מאחלת לכולנו שנלמד להיות כמו האדם עץ השדה, ויותר מכל, נלמד את מידת הסבלנות שהיא אחת המידות החשובות.
