המתווה החדש במתחם הכותל המערבי, לפיו ארגון ‘נשות הכותל’ שניהלו מאבק ציבורי במשך יותר משני עשורים, מוותרות על דרישתן להתפלל ברחבת הנשים ברחבת הכותל המערבי, תמורת רחבה חילופית בה יתפללו גברים ונשים במעורב – אושר היום (ראשון) בישיבת הממשלה.
ההחלטה התקבלה למרות התנגדותם של השרים אריה דרעי, דוד אזולאי, יעקב ליצמן ואורי אריאל – שהצביעו נגד.
את המתווה הוביל מזכיר הממשלה, והחל מהשבוע היועץ המשפטי לממשלה – אביחי מנדלבליט.
בתנועה המסורתית בישראל, השלוחה הישראלית של התנועה הקונסרבטיבית חוגגים. בהודעה ששיגרו לעיתונות נאמר כי זהו “הסכם היסטורי שמגדיר מחדש את יחסי הדת והמדינה בישראל. לראשונה במדינת ישראל, ובמקום הקדוש ביותר לעם היהודי, זכו הזרמים הלא אורתודוקסים למעמד רשמי, נשות הכותל למרחב משלהן, היהדות הקונסרבטיבית והיהדות הרפורמית לנחלה”.
לפי ההודעה, “מרגע כניסת המתווה לתוקף – יוכלו משפחות לחגוג יחד, אימהות ובנים, אבות ובנות, בר ובת מצווה בכותל. חסל סדר העמידה על כיסאות פלסטיק בעזרת הנשים! תקנות השמירה על מקומות קדושים יעודכנו, ולראשונה בספר החוקים של מדינת ישראל יופיעו המילים המפורשות: ‘…מנהג המקום יתבסס על העקרונות של פלורליזם ושיוויון מגדרי, והתפילה במקום תהא תפילה שוויונית ומעורבת של נשים וגברים גם יחד, ללא מחיצה'”.
התנועה המסורתית בישראל
עו”ד יזהר הס, מנכ”ל התנועה המסורתית, אמר: “הזכות לשוויון קיבלה הכרה ממשלתית. מכאן ולהבא, פתרון מחלוקות בנושאי דת-ומדינה יחייב הכרה בזכות החוקתית של חופש בחירה. מהיום, פתרון כל סוגיה חייב לתת מענה לעובדה הפשוטה, הבסיסית והטבעית שיש יותר מדרך אחת להיות יהודי. כך בגיור. כך בנישואין. כך בכשרות. זה יום חג לפלורליזם יהודי בישראל”.
הס הוסיף: “תודה גדולה שמורה לראש הממשלה שהבטיח כותל לכולם – וקיים. תודה לנשות הכותל על מאבק עיקש בן למעלה מיובל; תודה ליו”ר הסוכנות נתן שרנסקי, שליווה את התהליך; ותודה למזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט שהוביל מהלך מכבד ומכובד, עד יומו האחרון בתפקיד ממש, והביאו לידי סיום בהסכמה”.
הס לא שוכח לשגר ‘עקיצה גם אל עבר רב הכותל: “תודה אחרונה, ולא מובנה מאליה לרב הכותל הרב שמואל רבינוביץ’. לא נפגשנו מעולם פנים אל פנים, לא לחצנו יד. את המו”מ ניהלנו באמצעות שליח. ובכל זאת, היטב אנו יודעים שאף אתה, כמונו, השגת לא מעט הישגים במתווה הזה – אך נאלצת, כמונו, לוותר לא מעט. נאחל לשנינו שכנות טובה, שלום, ואפילו רעות”.
בתנועה הקונסרבטיבית גם מפרטים את הישגי המתווה, מבחינתם:
“א. כותל אחד: כניסה אחת לכותל המערבי. הכניסה תהיה מחולקת לשלושה נתיבי בידוק – נשים, גברים ומעורב. אחרי הבידוק יכול כל אדם לבחור באיזה כותל הוא רוצה לבקר. לבחור (!) בין הרחבה הצפונית של הכותל המערבי, בה מנהג המקום הוא אורתודוקסי – או הרחבה הדרומית של הכותל המערבי, בה מנהג המקום הוא שוויוני בהתאם למנהג היהדות הקונסרבטיבית והיהדות הרפורמית.
שתי הרחבות, הצפונית והדרומית, תהיינה מצוידות בספרי תורה, סידורים, שולחנות לקריאה בתורה וכל שנחוץ לתפילה בהתאם לסגנון בו את או אתה חפצים.
Miriam Alster/FLASH90
ב. גודל: הרחבה השוויונית תהיה רבת מפלסים, גדולה ורחבת ידיים. היא תשתרע על פני שטח שיכלול רחבת תפילה מוגבהת (בנויה) ואת כל שטח הרחוב ההרודיאני. שטח התפילה הכולל יעמוד על כמעט 900 מ”ר (לשם השוואה מדובר על שטח שהוא כ-70% מעזרת הגברים הקיימת, ו- 130% מעזרת הנשים הקיימת).
ג. ניהול הרחבה: מועצה ציבורית, במינוי רוה”מ, שבראשה יו”ר הסוכנות ו- 6 נציגים לתנועה הקונסרבטיבית, לתנועה הרפורמית ולנשות הכותל; לצד 6 נציגים ממשרד רוה”מ, משרד התפוצות, ורשות העתיקות. זוהי המועצה הסטטוטורית הראשונה בה מתמנים, בהגדרה, נציגי הזרמים.
ד. תקציבים: משרד רוה”מ יקצה תקציב קבוע, שנתי, שלא יפחת מ- 5,000,000 ₪ לניהול הרחבה החדשה, תחזוקתה, ופרסום שירותי הדת שספק לכלל הציבור בישראל על פי המנהג הרפורמי והקונסרבטיבי.
ה. הרחבה הציבורית: רחבת הכותל העליונה, זו שמעל רחבת התפילה (עזרת גברים/נשים הקיימת כיום) תוגדר כרחבה ממלכתית ותשמש כמקום לעריכת טקסים ממלכתיים, לאומיים וצבאיים בלבד. תפילה תתאפשר בה רק במספר מועדים מוגדרים בשנה (ט’ באב, שלושת הרגלים וכיו”ב) בהם אין די ברחבת בעזרת הנשים והגברים הקיימות. התפילה במועדים אלו תתקיים ברחבה על פי המנהג האורתודוקסי”.