‘לגיטימציה לרפורמים’: החרדים ואריאל נגד הדיל עם ‘נשות הכותל’

הממשלה צפויה היום (ראשון) להכיר לראשונה במעמדם של הרפורמים והקונסרבטיביים ברחבת הכותל המערבי. זאת במידה וההסדר החדש במתחם הכותל המערבי, ולפיו ‘נשות הכותל’, שניהלו מאבק ציבורי במשך יותר משני עשורים, יוותרו על דרישתן להתפלל ברחבת הנשים, ויקבלו רחבת תפילה חדשה – יעלה היום לדיון בממשלה.

לפי המתווה החדש, שצפוי לעלות לדיון בישיבת הממשלה, ‘נשות הכותל’ יתפללו בחלקו הדרומי של הכותל, מצפון לקשת רובינסון ומדרום לשער המוגרבים. על פי המתווה, שצפוי לקבל את אישור הממשלה, יתקיימו באזור זה תפילות מעורבות של גברים ונשים ללא מחיצה, והסמכויות על החלק הזה בכותל יילקחו מרב הכותל ומהרבנות הראשית ויועברו לידי מנכ”ל משרד ראש הממשלה.

כמו כן  נכתב במתווה, כי התפילה ברחבה החדשה תתקיים “על פי תפיסה פלורליסטית ושוויונית, באופן שיהיה בו כדי לספק מענה למתפללים מקרב הזרמים השונים שאינם אורתודוקסים, ובראשם הזרם הרפורמי והזרם הקונסרבטיבי”.

בבית היהודי קיימת מחלוקת על המתווה, כאשר השר אורי אריאל צפוי להצביע נגדו, מאחר ולדבריו מדובר בניסיון נוסף לפגוע בקודשי ישראל. לדבריו, ההצעה מהווה שינוי בסטטוס-קוו מאז קום המדינה.

“ההצעה מיותרת ופוגעת במסורת היהודית שחשובה לכולנו”, אמר אריאל. “הרפורמים מהארץ ובעיקר מחו”ל פוגעים במכוון בערכים היקרים לנו והכנסתם לכותל המערבי בצד הדרומי תפגע באזרחי ישראל שומרי המסורת.

“מאז ומעולם, רחבת הכותל היתה הגורם המאחד של העם היהודי וההצעה הנוכחית רק תסכסך ותפצל. לפני כשנתיים הוכשרה רחבה עבור הרפורמים אך בפועל היא ריקה ברוב הזמן”.

אריאל הוסיף: “הפקעת האתר החדש מידי הרבנות הראשית שהוקמה על ידי הרב קוק זצ”ל היא מדרון חלקלק שמאיים על עתיד היחסים בין חלקים שונים בעם היהודי”.

מנגד השרים נפתלי בנט ואיילת שקד צפויים לתמוך בהצעה.

לעומתם, הנציגים החרדים דורשים שהממשלה תיישם את סעיפי התקנות בדוח הפשרה עם ‘נשות הכותל’, אך לא תאמץ את כולו. שכן, הוא מעניק “לגיטימציה מיותרת” לזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים.

במשך שבועות התנהלו מגעים בין החרדים לנציגי ארגון נשות הכותל והזרמים הרפורמים והקונסרבטיביים. השיחות, שלא היו ישירות, התנהלו באמצעות מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט.

לפי אתר וואלה, בשיחות שהתקיימו בימים האחרונים, דרשו ‘נשות הכותל’ להציב רב שיהיה אחראי מטעמם על הרחבה החדשה. כמו כן, דרשו להקים אתר אינטרנט, בדיוק כפי שקיים אתר אינטרנט לכותל המערבי.

החרדים הטילו וטו על שתי הדרישות, “כדי למנוע הכרה בזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים”.

מסיבה דומה, סירב המשרד לשירותי דת, שנשלט בידי ש”ס, להשתתף במימון הסדר הפשרה, שעלותו הראשונית היא 35 מיליון שקלים. את המימון יעניק משרד ראש הממשלה, בשיתוף עם כמה משרדים ממשלתיים נוספים.

תקציב הניהול השוטף של רחבת התפילה, כולל רכש חד פעמי, יתואם עם משרד האוצר במסגרת דיוני התקציב לשנת 2017. ככל שיהיה צורך בתקצוב כבר השנה, משרד האוצר יעמיד את הסכום הנדרש לרשות משרד ראש הממשלה.

הרחבה המרכזית תישאר בפיקוחו של רב הכותל המערבי שמואל רבינוביץ’ ובה יתקיימו תפילות רק על פי ההלכה. רחבת הכותל העליונה, בה מתקיימים טקסים צבאיים וממלכתיים, תישאר ממלכתית מלבד מקרים של תפילות המוניות שיתקיימו בה.