הסדרה של העיתונאי אבישי בן-חיים, ‘חרדים: ההתפרקות’, ששודרה בחדשות 10, הרגיזה רבים במגזר החרדי.
הערב, בתכנית ‘לונדון וקירשנבאום’ בערוץ 10, התקיים עימות בין יוצר הסדרה, המשמש כפרשן לענייני חרדים של הערוץ, לפרשנית הפוליטית שרי רוט.
מגיש התכנית מודי בראון פותח: הנה שרי רוט מחרדים 10, הגיעה כדי להוכיח לאבישי בן חיים שהיא לא מתפרקת…
בעוד אבישי טורח להסביר איך הם, החילונים, חששו שהחרדים “הולכים לנצח”, הרי שבסדרה שלו הוא הגיע למסקנה שאין ממה לדאוג… החרדיות מתפרקת… החברה החרדית עומדת בפני עזיבה נרחבת… והמדינה, רק ‘עוזרת’ להם, מגייסת להם את הנושרים, ועוד סופרת אותם כאילו הם מתגייסים חרדים…
שרי רוט, מי שמכירה ‘מבפנים’ את הציבור החרדי, מביטה בו, מתקשה להתאפק מלהיכנס לדבריו, וכשמסיים, אינה יכולה שלא לומר למגיש: “תאמין לי, התאפקתי בכוח…”
“טוב, ברמה האישית”, מקדימה רוט ואומרת, “אבישי אחד מהעיתונאים ההגונים שאני מכירה, ואני לא ממש מבינה איך זה קרה לו… אתמול שמעתי את משפט הסיכום שלו ושאלתי את עצמי: זה בטוח אבישי? לא בא אליו מישהו עם אקדח לרקה והכריח אותו לומר את הדברים?
“משפט הסיכום שלו היה, ואני לא מצטטת מדויק: החרדים הפסיקו ללמוד כפי שהם למדו, ועדיין לא רוצים ללכת לצבא, והמדינה – טוב הם עדיין רוצים לקחת כסף מהמדינה… ואני משפשפת את עיני בתמהון ואומרת לעצמי: רגע, רגע, במקום בו אני גרה, בקרית ספר, ואבישי, אני לא רוצה להעליב אותך, אבל השכנות שלי לא יודעות מי זה אבישי בן חיים… והן גם לא יודעת מה זה ‘שטיסל’…”
אבישי: “אם זה היה רק השכנות שלך…”
שרי: “השכנות שלי, כדוגמה… השכנים של הבן שלי ברכסים, כנ”ל. יש להם טלפון פיצפון, כשר, בלי סימוסים, בלי מצלמה… אגיד לך אבישי איפה הבעיה. אמרתי לעצמי ככה. אם אבישי היה עיתונאי שאני לא מעריכה אותו, אז הייתי אומרת לעצמי: נו, עוד עיתונאי שמקשקש… אבל זה אבישי, ואני נותנת לו המון כבוד וריספקט. אז אמרתי לעצמי: נסי לחשוב מאיפה זה בא לו… עניתי לעצמי ככה: כאילו, אם זו לא קונספירציה שמישהו עם אקדח הכריח אותך וכל זה…כמו בסיפורים, בטלנובלות, התשובה שעניתי לעצמי היא כזו: כנראה אבישי, ביום-יום שלו, יוצא לו לדבר עם חרדים שהם עיתונאים, מאכערים, עסקנים, כל מיני אנשים שהם לא ‘מיטב בנינו’…”
מודי בראון: אבל, לפני 20 שנה, לא הייתה פרשנית פוליטית של אתר לענייני חרדים…
שרי: “אז אוקיי, בוא נדבר אישית. עיתונאית חרדית זה אומר שהיא באה הביתה ומה היא אומרת לילדים שלה? היא אומרת להם נקלעתי לתקשורת, אלוקים הוביל אותי, וזה לא משהו מבחירה.
“הייתי מורה, מחנכת בבית ספר בית יעקב, נקלעתי לתקשורת, כנראה אלוקים ראה שאוכל לעשות בה איזו שהיא שליחות. מה אני רוצה שאתם ילדים תהיו? לא עיתונאי, לא עסקן, לא פוליטיקאי, כי אני לא מספיק מעריכה את האנשים האלו, אני לא חושבת שהם מיטב בנינו. אני רוצה שאתם תשבו ותלמדו תורה מהבוקר עד הלילה. אז איפה התפרקנו, אלוקים?…”
אבישי מספר איך הייתה אווירה כאילו החרדים הולכים “לנצח”, איך שיטת הממשל שלהם, “שיטת המשחק שלהם, התפרקה, הכוכבים הגדולים הלכו וההמונים עוזבים. אז התופעה הגדולה של החזרה בתשובה הלכה…”
בראון: האם את מסכימה שהחרדיות היא באיזשהו סוג של קרב בלימה?
שרי: “קודם כל, אם סרטו של אבישי הצליח להרגיע את אחינו החילונים, אל תפחדו מאיתנו, זה בסדר. בשביל זה לבד זה היה שווה… אין לנו עניין לשלוט, אין לנו עניין להשתלט.
“לשאלתך, מעולם החרדים לא היו בגטו, כשאני זוכרת את עצמי ילדה, 30 שנה אחורה נגיד, איזה גטו היה אז? רוב החרדים גרו לא בערים חרדיות, כי לא היו עוד ערים חרדיות. כל התופעה של קרית ספר, ביתר זו המצאה חדשה של השניים-שלושה עשורים אחרונים. קמה קבוצת יזמים, אמרו צריך מקומות לגור…”
אבישי: שרי את מכחישה את ההשפעה של האינטרנט?
שרי: “אני אומרת שלכל דור היו אפשרויות להיות מושפע. כשאני נסעתי לתיכון בית יעקב בחיפה עם אוטובוס שנסעו עליו גם תלמידי ‘בסמת’ וגם תלמידי ‘הריאלי’ זה סוג של השפעה. אין גטו. אבל אני בתוכי, בליבי, ידעתי שאני חרדית!…”
בראון: ואת בטוחה שילדייך יגדלו עם אותו בטחון ולא יהפכו חלילה להיות כמו החילונים?
שרי: “אני לא רק בטוחה, ילדיי עוד יותר חרדים ממני. הם ממש שחורים שבשחורים, למדו בישיבה שיא השחורה שבעולם, אבישי מכיר קצת…”
אבישי: “אין ספק, הילדים שלה הלוואי על כולם…”
שרי: “אבישי, כל אלו שהתראיינו אצלך עם ג’ינסים, וחולצות ורודות, וכחולות, ולא משנה איך, תאמין לי בסתר ליבם, הילדים שלהם – מה הם רוצים שיהיו? כמו הילדים שלי. זה חלומם, על זה הם מחנכים אותם. כך שאני אומרת לא התפרקנו! צר לי אבישי על זה שפירקתי לך את התזה, אבל לא התפרקנו! תמיד היו קשיים, אנחנו נעמוד בקשיים…”
אבישי: “אומר לך אורי זוהר יש כמות נושרים שלא היתה מעולם, אומר לי ראש עירית אלעד כמות כזו של נושרים…”
שרי: “הוא בעיקר רצה לספר לך שהוא מתאמץ לפתרונות בשבילם…”
אבישי: “הדבר היחיד שיכול לעזור לכם זה החילונים…”
שרי: “לא, ממש לא, רק אלוקים!”
אבישי: “אה, אלוקים בטח”.
שרי: “הנה, לפחות בדבר אחד הסכמנו…”
צפו בעימות המלא.