בחורה אחת כתבה פעם לרבי מליובאוויטש שהדלקת נרות שבת קודש כרווקה, מנוגדת למנהג נשות משפחתה מדורי דורות.
הרבי ענה לה כי מנהגן של נשות משפחתה מאז ובמשך כמה וכמה דורות, היה שלא לקרוא פייפער’ס (עיתונים), שלא ללמוד כלל לימודי חול, שלא למרוח מייק-אפ ועוד.
ואז שאל הרבי האם היא מקפידה לעשות כמנהגן או לכל הפחות לא לעשות נגד מנהגן בגלוי.
את מכתבו סיים הרבי בתובנה שאם מוסיפים בעניינים של חושך, הרי פשוט שמוכרח להוסיף בענייני אור…
בדורות הקודמים לא ראינו שמציינים הילולא של רבנית. למעט אולי רחל אמנו. אבל זה בהחלט סיפור אחר.
בקרב חסידים מעולם לא ציינו את יום הסתלקותן של נשות האדמו”רים. למרות שלכאורה לא מדובר באירוע פרטי, שכן פטירת רבנית (רעבעצן בשפה המקובלת) נוגעת לרבי והרבי הוא נשמה כללית ששייכת לכל נשמות בני ובנות ישראל.
עם זאת, בדור האחרון, חל שינוי גם בעניין הזה.
לפני עשרים ושמונה שנה, לאחר הסתלקותה של הרבנית חיה מושקא, רעייתו של הרבי מליובאוויטש, הורה הרבי להקים שורה של מוסדות חינוך ופעילויות לבנות ונשים במטרה למלא את הציווי “והחי ייתן אל לבו”.
הרבי הסביר אז ופעמים רבות קודם לכן, כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות וכי תקופה זו היא תקופה מכריעה בחיי האומה. תקופה מיוחדת בה הסתיימו כל ההכנות לשבת – לימי הגאולה – ועלינו להיות מוכנים להותיר מאחורינו את הגלות ותלאותיה וכבר עכשיו לעבוד את ה’ בסגנון של העבודה שתהיה בימות המשיח.
השבת נשמע בבית הכנסת את עשרת הדיברות.
שימו לב מי הן הראשונות לקבל את ההוראות. משה רבנו – הרבי של אותו דור וכל הדורות שהיו ויהיו – מקבל הוראה מהקב”ה: “כה תאמר לבית יעקב, ותגיד לבני ישראל”.
לפני הכל, אומר לו הקב”ה, עליך לומר לנשים – לבית יעקב. עליך ללמד אותן לפני הגברים, ובלשון רכה – תאמר ולא תגיד.
למה דווקא הנשים?
משום שלנשים יש כוח עצום של אמונה תמימה. לא רק אז. גם היום הנשים הן אלו שבזכותן ניגאל, כמו שכבר אמרו חז”ל: “בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים, ובזכותן עתידין להיגאל”, תיכף ומיד ממש.
• הכותבת היא בעלת “הבחירה שלי”, מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו. לתגובות: [email protected]