סודות המדע: מה צופן לנו העתיד?
אביו נפגע בגזע המוח, והרופאים מבהירים: אין תקווה. לא פגשנו במי שהחלים מפגיעה כזו. האם רשאי הוא להתפלל עליו בתפילת רפאינו שיבריא?
למה לא, בעצם?
הנה ספר חסידים: “אל יתפלל תפילה שאי אפשר לעשות בקשתו. אף על פי שהיכולת ביד הקב”ה, אין לבקש דבר שאין נעשה [בדרך הטבע]”.
אז להתפלל שיבריא אסור, אך הפוסק הגדול הגרי”ש אלישיב זצ”ל מציע: התפלל עליו שמצבו יוקל. אל תתפלל עליו שיבריא, זה תפילה על דבר ‘שאינו נעשה – בדרך הטבע’. ייתכן כי נס יתרחש, או ימות הוא כדרך העולם, ולו יהי שיהיה זה ללא מכאוב.
אבל מהו דרך הטבע?
הגאון רבי יצחק זילברשטיין מציין כי הגר”ח קנייבסקי מעלה טיעון מרתק: גם בני אדם הנמצאים בסטטוס של ‘צמח’, הצליחו להיחלץ ממצבם הקשה.
איך זה קרה?
מסתבר כי קיימת תרופה, או הליך רפואה קונווציונאלי רק שהוא עדיין לא נחשף לעינינו, ומכאן שאין הדבר בגדר ‘נס’, וניתן יהיה להתפלל עבורו.
• • •
אינני משוכנע כי לכך התכוון הגר”ח קנייבסקי, אך האבחנה אותה ציטט הרב זילברשטיין בשמו, מתכתבת היטב עם התפיסה המודרנית של מדעני הטבע וההיסטוריה של השנים האחרונות.
המאה העשרים, אוהב להזכיר שוב ושוב פרופ’ יובל הררי, ניצחה את המגיפות ואת המחלות.
אם בעבר חץ שפגע ביד של לוחם, גזר דינו היה מוות אם הוא לא היה מצליח לכרות בזמן את האיבר הפגוע; מגיפת ‘המוות השחור’ שפרצה במאה ה-14 וחיסלה מחצית מיבשת אירופה; מגיפת ספרד שמחקה קרוב ל-100 מיליון בני אדם בשנת 1918 – כבר אינן עשויות לפרוץ במאה ה-21.
הנוצרים, שהיו משוכנעים שהיהודים הם אלו שאחראים ל’מוות השחור’, הצליחו לתפוס כעבור מאות בודדות כי מדובר בסך הכל בזיהום, שהמדע המודרני עשוי למגר בעזרת טיפול קל ומהיר.
זו הסיבה שלפני המאה ה-20 בין רבע לשליש מן הילדים לא זכו להגיע לבגרות, כשהם נקטלים כזבובים על ידי האדמת והחצבת, ואילו היום לשם השוואה, רק 0.7 אחוז מהתינוקות מתים ממחלות ילדים.
ומה באשר למוות?
גם אותו ניתן יהיה לנצח או לפחות לדחות באופן משמעותי.
שכן, אם התרופה הקונווציונלית קיימת, עלינו רק לאתר אותה. המדע המודרני מניח כי אנשים מתים מסיבה ביולוגית: הלב מפסיק לפעום, הדם חדל מלזרום, הגידולים כבר פשטו בכל הגוף, המערכות בגופו של אדם זקן כבר לא מתפקדות. לכל הליקויים הטכניים הללו, יש פתרונות טכניים, רק שאנחנו פשוט עדיין לא מודעים להם. יום אחד אולי נפגוש בהם.
נשמע דמיוני?
כך בדיוק חשבו הורי הילדים בשנות ה-40 של המאה הקודמת שאיבדו את צאצאיהם לנגיף הפוליו, עד שהם פגשנו יהודי חביב בשם יונה סאלק, שהציל את הגלובוס.
אז האם אנו עומדים בפני שינוי מהותי בתוחלת החיים שלנו? האם נוכל ללטף באהבה את נינו של נכדינו וגם לזהות אותו?
מיליארדרים משקיעים בכך הון עתק מתוך אמונה תמימה כי הדבר אפשרי, אבל ככלות הכל, גם ליכולת חיזוי עתידות, עדיין לא נמצא פיתרון טכני.
תגובות
אין תגובות