ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום (שני) את החוק המכונה “חוק המישוש”.
הוועדה הידקה את הבקרה ביחס לחיפוש הביטחוני והוסיפה דרישה של “חשד סביר” למעשה אלימות לצורך החיפוש הפלילי. הביטוי “משמיע גידופים”, הוחלף ב”נוקט אלימות מילולית”.
53 הסתייגויות הוסרו והחוק צפוי להגיע עוד היום לאישור בקריאות שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
לפי הצעת החוק ההחלטה על החיפוש יכולה להתקבל על ידי מפקחי מחוזות במשטרה ובאזורים שונים.
החוק הנוכחי אינו דומה לחוק אותו ביקש המשרד לביטחון פנים לאשר, זאת בעקבות הדיונים שבם הציגו חברי הוועדה, בהם ח”כ אורי מקלב, את הסתייגויותיהם ואת הנקודות בהם יש צורך לשנות באופן מהותי את החוק, אשר היה יכול לפגוע בכלל הציבור.
“נפתח כאן פתח חמור שיאפשר לערוך חיפוש על אנשים בלי שום חשש, שזו סמכות שעד כה לא הייתה קיימת”, אמר במהלך הדיונים ח”כ אורי מקלב. לדבריו, “הצעת החוק מגיעה מתוך יהירותה של המשטרה ושכרון הכוח שלה, תוך הליך פגיעה חמור בכלל הציבור. חשוב להדגיש שלא כל מה שהמשטרה חפצה בו היא יכולה לעשות מול האזרחים”.
לדברי ח”כ מקלב, יש להבדיל בין הנושא הביטחוני לשיטור הרגיל היומיומי. “בנושא הביטחוני אנו מבינים את הצורך ותומכים בהגדלת סמכותה של המשטרה, אך בכל הקשור לשיטור הרגיל אנו מתנגדים באופן נחרץ.
“לכלל הציבור קיימת חזקת חפות, גם אם הם נמצאים באזורים של הפרות סדר, הפגנות או עצרות. אם המשטרה תוכל לבצע חיפוש על כל אדם, זה ימנע מאנשים להגיע לאותן עצרות או מחאות ואין לכך כך הצדקה. גם כך המשטרה פועלת פעמים רבות בחוסר סמכות ומבצעת מעצרי שווא בהם אין כל עילה למצער ובמקרים אחרים מעלילה על אנשים עדויות שקר וכדומה”.
ח”כ מקלב ציין: “יש פערים גדולים בין מה שהמשטרה מציגה לוועדות הכנסת באופן רוחבי לבין הענישה הקולקטיבית שהיא נוקטת בה בשטח מול אנשים תמימים, כשהיא עוצרת עוברי אורח תמימים רק כדי לגרום להרתעה רעיונית.
“המשטרה חייבת לשנות את הגישה ולא לבצע מעצרי שווא בשל צבע הבגדים והמגזר אליו שייך אותו אדם, החשש המהותי של כל אזרח ממגש עם שוטר שיתכן ויסתיים במעצר בשל תירוצים כאלה ואחרים של ‘הפרעה לשוטר במילוי תפקידו’ ואף חמור מכך בגין ‘תקיפת שוטר’.
“לצערנו, אם אדם חרדי, אתיופי או ערבי הוא בעל הסיכוי המשמעותי ביותר להיעצר – בלי סיבה ממשית”.