הסיפור הבא מצא את דרכו לרשתות החברתיות, ויש בו כדי ללמד על התנהגותו של מי שרואה את מצוות התורה כערכים היחידים המכוונים את חייו.
הנה הסיפור מנקודת מבטו של בעל המעשה, כפי שפורסם ב’פשפשוק’ בפייסבוק:
“אתמול שכחתי תיק ובו 130 אלף ש”ח במזומן ליד תחנת אוטובוס בחיפה.
חזרתי לאחר כחצי שעה סהרורי לגמרי אולי עוד אמצא את הכסף. ישב שם הבחור שבתמונה ושאל אותי האם הוא יכול לעזור לי. סיפרתי לו את הסיפור – והוא אומר לי כך: ‘הגעתי לפה לפני 25 דקות וראיתי את התיק. פתחתי ואני רואה סכום כסף לא קטן. אמרתי לעצמי שאני מחכה כאן רבע שעה ואם הבנאדם לא יגיע, אני ישים פתק עם מספר פלאפון להשיג אותי.
‘עברה רבע שעה ואפחד לא הגיע. אמרתי לעצמי: לא טוב אם אני אעזוב, כי אולי הוא יגיע ברבע שעה הקרובה ואני גר בירושלים, ואולי הכסף דחוף לו. אמרתי פרק תהילים להצלחתו של האובד שיבוא מהר, ולא עבר 10 דקות ואתה פה עכשיו. רק תן לי סימנים שזה שלך ואני ירוץ לתפילה’.
אמרתי לו כמה סימנים והוא העביר לי את הכסף בלי שיחסר שטר אחד!
עד לרגע שסיימתי לספור לא האמנתי שזה אצלי ושאמצא את זה בכלל (אני כל כך “הייתי” אנטי חרדי אבל עד כאן). רציתי לתת לו סכום יפה, אבל הוא בשום אופן לא רצה לקבל. אמר שזה המצווה שלו. לא יכולתי לעזוב אותו, לפחות עד שיצולם איתי.
בבקשה שתפו הלאה את המעשה האדיר של האיש היקר הזה, בתקווה גדולה שהוא יראה את הפוסט ויבין איזה מעשה גדול הוא עשה. תודה.”
חיבק אותי
המוצא הישר הוא נחמיה אינדורסקי, חסיד בעלזא בן 19.5, הלומד בישיבת ‘קדושת אהרן’ של חסידות בעלזא.
היום (ראשון) התראיין אינדורסקי ברדיו ‘קול חי’ והודה כי הסכום הגדול אכן העמיד אותו בניסיון, אך הוא החליט לקיים את מצוות ‘השבת-אבידה’.
הוא סיפר כי כשראה את הכסף עברו בראשו מחשבות על מה שניתן לעשות עם הכסף, כמו נתינת מעשרות וכו’, אך אז השיב לעצמו כי זהו כסף שאינו שייך לו ובעליו צריכים אותו. הוא החליט להמתין רבע שעה, אך אז החליט כי ימתין עוד: “אמרתי, ריבונו של עולם, אני עברתי את הניסיון, כעת אתה צריך לעשות את שלך ולשלוח אותו”.
הוא המתין עשר דקות נוספות, והבחין באדם רץ. הוא הציע לו עזרה, והאיש ענה כי הוא אינו צריך עזרה. הוא ניסה לשאול שוב, אך האיש שהיה בלחץ רק השיב שהוא איבד תיק ולא נהנה לשתף פעולה.
נחמיה אמר לו: מצאתי משהו, תוכל לתת לי סימנים? האיש השיב כי התיק היה שחור, עם שלושה רוכסנים וכו’, והוא השיב לו את האבידה.
האיש לא האמין למראה עיניו, וספר את הכסף. כשסיים נראה היה שהוא עומד לפרוץ בבכי, חיבק את נחמיה וזה רק אמר לו שהוא ממהר לתפילה. האיש הציע לו סכום יפה והוא סירב. לבסוף, לאחר הפצרות מרובות, הוא הסכים להצטלם אתו.