לא תאמינו: בעשור האחרון מנע משרד הפנים את הוצאתם לאור של 62 עיתונים לפחות.
מנתוני המשרד שנמסרו ל’הארץ’ במסגרת חוק חופש המידע, מניעת ההוצאה לאור בוצעה מסיבות כמו “חוסר השכלה”, רישום פלילי של העורך הראשי, או מסיבות טכניות שקשורות לאופן הגשת הבקשה לרישיון.
לפי פקודת העיתונות, נחוץ רישיון כדי לפרסם עיתון בישראל. הפקודה חוקקה בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1933, שהחיל צנזורה פוליטית הדוקה בארץ, אך היא מעולם לא בוטלה. הפקודה בתוקף גם כיום ומהנתונים עולה כי היא רחוקה מלהיות אות מתה בספר החוקים.
משרד הפנים סירב לבקשת ‘הארץ’ להעביר את הפילוח המלא בין הסיבות השונות, אך הוסיף כי באותן שנים אושרו 459 בקשות. המשמעות: יותר מ-10% מהבקשות להוציא עיתון נדחו. באזור המרכז למשל, לא כולל תל אביב, נדחו כשליש מהבקשות.
כדי לקבל רישיון, על עורך העיתון להיות מעל גיל 25, בעל תעודת בגרות ישראלית או תעודה שהוכרה כשוות ערך, וללא הרשעה שבגללה נגזרו עליו שלושה חודשי מאסר או יותר. העורך אף צריך להצהיר כי “לא נשללה מאתו הרשות לעבוד כעורך דין או כרופא”.
לפי הפקודה רשאי שר הפנים להורות על סגירת עיתון אם לפי דעתו פרסום מסוים בו עלול לסכן את שלום הציבור.
פקודת העיתונות אינה המכשול היחיד בפני פרסום עיתון. גם תקנות ההגנה לשעת חירום מחייבות היתר להוצאת עיתון ואף קובעות תנאים שרירותיים לחלוטין להענקתו.
בתקנה 94 למשל נכתב כי הממונה על המחוז מטעם משרד הפנים “רשאי, ככל אשר יישר בעיניו ומבלי לתת כל טעם לדבר, להעניק או לסרב מלהעניק כל תעודת היתר כזאת, והוא רשאי לצרף אליה תנאים, והוא רשאי בכל זמן להתלות או לבטל כל תעודת־היתר כזאת או לשנות או למחוק כל תנאים שצורפו לתעודת־ההיתר או לצרף אליה תנאים חדשים”.
בשנות ה-80 סגרה המדינה כמה עיתונים בערבית תוך שימוש בתקנה הדרקונית, אך השימוש בה נדיר מאוד.
בנובמבר האחרון נסגרו עיתון ואתר אינטרנט שהיו שייכים לפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית. מכיוון שהפלג הוכרז התארגנות בלתי מותרת, לא היה צורך בתקנה 94 כדי לשלול את רישיונו.
האגודה לזכויות האזרח מנהלת זה שני עשורים מאבק משפטי לביטול חובת הרישוי לעיתונים.
באפריל האחרון קבעו שופטי העליון אליקים רובינשטיין, סלים ג’ובראן ודפנה ברק־ארז, כי “אין חולק שהגיעה עת שינוי”. עם זאת, הם החליטו לתת לממשלה החדשה, שהוקמה רק חודש קודם לכן, זמן לפעול בנושא והדגישו כי “אכן ראוי שכך ייעשה בהקדם”.
באוקטובר ביקש משרד הפנים לדחות את הדיון פעם נוספת. הטענה: שר הפנים אז, סילבן שלום, מנוע מלעסוק בפקודת העיתונות בשל “זיקתה של זוגתו לגורם דומיננטי בענף העיתונות בישראל” (רעייתו, ג’ודי שלום ניר מוזס, היא אחותו של מו”ל ידיעות אחרונות נוני מוזס). בנוגע לתקנות ההגנה, נכתב כי המשרד תומך בביטולן — אך בתנאי שתושלם חקיקת “חוק המאבק בטרור”, שמרחיב משמעותית את סמכויות המדינה למאבק בטרור.
בשבוע שעבר, בעקבות התפטרות השר שלום, ביקש המשרד שוב לדחות את הדיון.
ממשרד הפנים נמסר בתגובה ל’הארץ’: “הנושא תלוי ועומד בבית המשפט. תשובת משרד הפנים תינתן בבית המשפט בהתאם לזמנים שנקבעו”.