אל תהיו גיבורים על חשבון יהודי צרפת

אני קורא את דברי הפוליטיקאים והכותבים השונים לאמר: “לא יכול להיות שיהודים בצרפת לא יוכלו ללבוש כיפה”.

הם צודקים, אבל מה לעשות שבעיר כמו מרסיי, שיש בה המון עצום ורב של מוסלמים מוסתים, לא יהיה חכם להסתובב ביניהם עם כיפה כשלא מוכרחים – ואפשר לחבוש קסקט וכדומה.

על אותו משקל בדיוק אפשר לומר עלינו: שלא יכול להיות שיהודים לא יוכלו להסתובב באופן חופשי בכל מקום בארץ ישראל, שהיא שלנו ונחלת אבותינו. נו אז מה? בגלל זה אפשר להסתובב או מומלץ להסתובב בשכונות ערביות בצורה חופשית? הזמן הזה עוד לא הגיע.

אחינו היהודים הגרים בתוככי המקומות כמו חברון ודומיהם, לעיתים מתוך מסירות נפש וסכנת נפשות – הם ממש בבחינת “גיבורי כוח”. לעתים הם אף שמים נפשם בכפם – ה’ ישמרם. אז בגלל זה נאמר שאפשר להסתובב בכל מקום ללא ליווי ואבטחה?

אין דין מרסיי כדין פריז – ובוודאי שאין דין צרפת כדין אמריקה.

החכם עיניו בראשו ובשעת תסיסה וסכנה ובמקומות מועדים, עדיף שלא לעורר תשומת לב והתבלטות מיותרת.

נראה את אותם הגיבורים המטיפים מוסר, אך מעולם רגלם לא דרכה במקומות הללו, שינסו ללכת שם במרסיי, בתוך ים העוינות, לבד או בשעות הלילה בלבוש יהודי מובהק.

אל תהיו גיבורים ואמיצים על יהודי צרפת, בבקשה.

לאותם המטיפים להם מוסר וקוראים ליהודי צרפת לעשות עלייה, כדאי לדעת ולברר על הקושי העצום הכרוך בעלייה לארץ, שפה, פרנסה, מנטליות, חינוך ילדים, שינוי זהות, סביבה הולמת, משפחה תומכת ועוד הרבה פרמטרים שצריך לקחת בחשבון.

לצערנו, ראינו בשנים האחרונות מאות ואולי אף אלפי משפחות שירדו בחזרה לצרפת, מתוך קשיים שנתקלו בהם ולא הצליחו להתגבר עליהם ומתוך אכזבה עצומה.

אז אנא, “אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו”.