האלמנה מהפיגוע בטולוז תובעת את ‘ידיעות’: פרסמו עלי ‘כתבת בדים’

אווה סנדלר, שאיבדה את בעלה ושני ילדיה בפיגוע בבית הספר ‘אוצר התורה’ בטולוז שבצרפת לפני כארבע שנים, טוענת בכתב תביעה שהגישה נגד ‘ידיעות תקשורת’ כי ראיון שכביכול נערך עמה ופורסם בינואר 2015, בעקבות הפיגוע במרכול ‘היפר כשר’ בצרפת, היה “מפוברק”.

בתביעה נגד ‘ידיעות אחרונות’, שהוגשה באמצעות עו”ד עברי פיינגולד – ופורסמה לראשונה על ידי העיתונאי נתי טוקר באתר ‘דה מרקר’  –  נכתב: “התובעת מעולם לא התראיינה לכתבה הנ”ל, לא שוחחה עם הכתב שפירסם אותה ולא עם אף אחד אחר מ’ידיעות ירושלים’. עד כמה שהדבר בלתי נתפש, ב’ידיעות ירושלים’ פורסם ראיון עם התובעת כחלק מכתבת בדים. עסקינן בבדותות גמורות מהמסד עד הטפחות – החל מעצם הטענה לקיום הריאיון, עבור בדברים שיוחסו לה ועד לתיאורים הלא נכונים המוצגים בכתבה כעובדות”.

לפי כתב התביעה, הכתב שלומי בוחניק מ’ידיעות ירושלים’ אכן פנה לראיין את התובעת באמצעות הדואר האלקטרוני שלה, אלא שלפי התביעה היא כלל לא השיבה לו וסירבה להתראיין.

לדבריה, בכתב התביעה, היא סירבה עד כה לבקשות להתראיין – למעט ראיון אחד לחדשות 2 לאחר קבורת בעלה, וראיונות קצרים לעיתוני הקהילה היהודית בצרפת.

בכתבה הופיעו ציטוטים שיוחסו לסנדלר, והיא הוצגה כ”ראיון מיוחד”, וכן הופיעו ציטוטים שיוחסו לקרובי משפחתה.

בחלופת מיילים בין בוחניק לסנדלר לאחר פרסום הכתבה כתב בוחניק כי מדובר ב”אי הבנה גדולה”, ובהמשך כתב כי יש לו “תשובה טובה” וביקש לשוחח עמה בטלפון, אך הם לא שוחחו, והצדדים עברו להתדיינות משפטית.

כעת היא דורשת פיצוי של 350 אלף שקל.

בכתב ההגנה, טענו עו”ד פז מוזר וליטל רבינוביץ’: “אין בכתבה שפורסמה שמץ של פגיעה בתובעת”. עוד נכתב כי הכתבה התבססה כאמור על שיחת טלפון שערך עמה הכתב: “השיחה נערכה בשעות הערב, וארכה כמספר דקות”.

עוד נטען כי הכתבה התבססה על “ראיון שהעניקה בעבר התובעת לחדשות ערוץ 2” ושיחות עם קרובי משפחתה.

בנוגע לטענה כי הכתבה התבססה על ראיון קודם לערוץ 2, נכתב בתשובה לכתב ההגנה: “אין לראות בראיון בערוץ 2, בנסיבותיו המיוחדות, משום היתר להעתיק מתוכו דברים ולהדביקם ללא רשות ב’ראיון’ מומצא שלוש שנים לאחר מכן”.