עוד גזירה: שופטי בג”צ ביטלו את הבטחת ההכנסה לאברכים

המדינה לא תוכל להעניק יותר “מלגת לימודים ועידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה”, כתמיכה תקציבית לאברכים, וזאת החל מסוף שנת 2014. כך קבע הרכב מורחב של שבעה שופטי בג”ץ, בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס.

לפי דיווח באתר ‘גלובס’, השופטים החליטו פה-אחד לקבל את עתירתן של התאחדות הסטודנטים, עמותת חדו”ש, המרכז לפלורליזם יהודי וגופים נוספים, שהוגשה בינואר 2011, לאחר שהממשלה החליטה על התקנה התקציבית החדשה, בעקבות פסק דין קודם שניתן בבג”ץ ב-2010 [פסק דין יקותיאלי], שביטל את ההעדפה התקציבית הניתנת לאברכי כוללים על פני סטודנטים באוניברסיטאות. לפי אותו פסק דין, העדפה התקציבית לאברכי הכוללים מהווה הפרה של עיקרון השוויון אל מול הסטודנטים באוניברסיטאות.

פסק הדין החדש הוא פסק הדין ה-13 של בית המשפט העליון המבטל סעיף בחקיקה ראשית של הכנסת. גובה הסכום שכעת יימחק מחשבונם של האברכים, עמד על 110 מיליון שקלים לשנת 2011 ו-109 מיליון שקלים לשנת 2012. מספר האברכים המקבלים תמיכה תקציבית, עומד נכון ליולי 2013, על 9,400.

העותרים: אפליה מול זרמים אחרים ביהדות

העותרים, שיוצגו בידי עו”ד גלעד ברנע ואורלי ארז-לחובסקי, טענו כי החלטת הממשלה, להעניק “מלגות לימודים ועידוד השתלבות” לאברכים, משמרת את האפליה הפסולה שהתקיימה לפני קבלת פסק הדין.

את פסק הדין העיקרי כתב השופט אליקים רובינשטיין, ואליו הצטרפו גרוניס, מרים נאור, עדנה ארבל, סלים ג’ובראן, אסתר חיות וניל הנדל. השופטים הפרידו בין המסלול הבסיסי של תשלום הגימלה, שבעניינו קבעו כי הוא מפר את ערך השוויון, לבין “מסלול המתמידים”, שעשוי להיחשב חוקתי אם יעבור התאמות שונות, וזאת נוכח “חשיבותו ומרכזיותו של ערך לימוד התורה”. ועם זאת, ליבת פסק הדין עוסקת בעקרון השוויון, ובשאלה האם מתן המלגות מפר עיקרון זה.

רובינשטיין מציין כי אחת מתכליותיה של ה”מלגה” שעליה הוחלט ב-2010, עוסקת ב”תהליך החברתי של שילוב הציבור החרדי בחברה הישראלית, תהליך שסוגית התמיכה התקציבית באברכי כוללים היא פן אחד שלו. זהו תהליך המצריך זמן, ואין מדובר במעשה היכול להיעשות באבחת החלטה, ב’הוקוס פוקוס’; תהליך זה כרוך בשינויים של דפוסי חשיבה והרגלי מעשה, שנהגו למרבה הצער שנים רבות מאוד”.

עם זאת, הוא מציין כי בניו יורק בארה”ב, קיימים “מאות אלפי חרדים, רובם הגדול עובדים למחייתם, ומכל מקום באחוז גבוה מאשר בישראל”.

השופט רובינשטיין מתייחס גם אל שאלת התעסוקה: “אם התכלית המוצהרת של הממשלה, לשלם את הגימלה כדי לאפשר את השתלבות החרדים בשוק העבודה, היא “מס שפתיים, ‘כאילו’ תכלית”, הרי ש”אין להלום ניסיון לעקוף את פסק הדין בפרשת יקותיאלי”. השופטים גם דחו את טענת הממשלה, כי במקביל למילגה החדשה, הוגדל מאוד וכמעט הוכפל תקציב קרן הסיוע לסטודנטים. “הגדלת הסיוע לסטודנטים נועדה לצמצם את האי-שוויון בינם לבין האברכים”, קובע רובינשטיין, “ולא להשוות ביניהם באופן אבסולוטי”.

“שמעטים לא יהפכו לרבים”

באשר למסלול האברכים המתמידים, החליטו השופטים לאפשר את העברתם של 20 מיליון שקלים, על פי החלטת הממשלה, לקבוצת אברכים זו. ועם זאת רובינשטיין ציין כי “יש להקפיד כמובן, בגדרי הסבירות והמידתיות, כי כותרתו ושמו של ההסדר יהיו תואמים להיקף המסתופפים תחתיו, קרי, שמצומצם לא יהפוך לרחב ללא מצרים, שמעטים לא יהפכו לרבים, ושלא תיהפך הקערה על פיה ושגבול הסבירות לא ייפרץ”.

כמקובל בפסיקת בג”ץ המצריכה היערכות של הממשלה בתחומים המצויים בלב השיח הציבורי, נדחה יישומו של פסק הדין עד לינואר 2015. הסעיף התקציבי הכלול בחוק התקציב לשנת 2014 איננו מתבטל איפוא, ואולם נאסר על הממשלה לחוקקו מחדש במתכונתו, במסגרת חוק התקציב ל-2015. השופטת חיות ציינה כי “אף אם קצבאות הבטחת ההכנסה, המיועדות באופן ייחודי לקבוצת האברכים, היו מותנות בהכשרה מקצועית בהיקף כזה או אחר, לא היה בכך לגישתי כדי להתיר באופן גורף את הענקתן תוך פגיעה בזכות לשוויון. ניהול תקציב המדינה בדרך של העברות “ייחודיות” כאלה אינו חוקתי, וניתן להתירו רק במקרים שבהם פגיעה חמורה כזו בזכות לשוויון היא לתכלית ראויה ואינה עולה על הנדרש”.