מבוכה בלוויה בעיר מודיעין עילית: המספיד זעק, מדוע אין בית קברות במודיעין עילית?
הערב [שני] נערכה הלוויתו של ר’ שמואל קצב ז”ל, תושב מודיעין עילית, עובד העיריה.
שכינו של הנפטר דוד מגירא, שכנו של הנפטר, סעד את קצב בבית החולים, ובעת שנפטר החל לחפש מקום לקבור בו את האיש. אלא שאז התברר כי לתושבי העיר אין מקום להיקבר, ורק לאחר עשרות טלפונים הצליח למצוא קבר… בעיר רחובות הרחוקה.
מגירא הספיד את הנפטר ובתוך הדברים זעק: “באנו לעיר לקבע? לנצח? אי אפשר למות פה? הביאו לנו מאות אוטובוסים לעיר, ולמות אי אפשר פה??”…
על פי החוק הישראלי, לכל עיר מוקצה בית קברות, בין אם בתוך העיר עצמה או בסמוך לה. כאשר בית הקברות בעיר כבר עמוס ואין מקום, מוקצה עבורה מקום בעיר סמוכה. כך נקברים נפטרי בני ברק בבית הקברות סגולה, לאחר שבית הקברות ברח’ חזון איש מלא. במודיעין עילית מעולם לא חשבו על הקמת בית קברות, למרות שהיו דיבורים על כך שיש שטח מתאים על ההר הסמוך לכביש 446, במקום בו קיימת צומת טי לכניסה ימינה לכיוון העיר.
בעבר ניסו גורמים שונים לפנות לראש העיר בבקשה לטפל בנושא, אך נענו משום מה בסירוב.
מימדיו של המחדל מתרחבים כאשר מתברר כי לא רק שאין בית קברות מקומי, אלא שאין כל הסדר עם עיר סמוכה כלשהי, ולפי עדות מי שעוסק בתחום, בכל הלוייה מחדש נפתח מחול שדים של שעות עד להשגת מקום לקבור בו מתים.
מעיריית מודיעין עילית טרם התקבלה תגובה.