בגייטסעהד נפטר בשיבה טובה ובשם טוב, בגיל 90, הרה”ח רבי זכריה מנחם מנדל קויפמאן ז”ל, מעמודי התווך ומראשי הקהילה עשרות שנים.
המנוח ז”ל היה בנו של הרה”ח רבי משה ז”ל, בן למשפחה מחשובי חסידי צאנז בקשאנוב שבגליציה, שהיו צאצאי הרה”ק רבי מרדכי דוד מדומברובה זי”ע.
זקנם, הרה”ח רבי חיים שאול שענדארף, היה מגדולי חסידי הרה”ק רבי ברוך מגורליץ זי”ע. כאשר נאלץ רבי חיים שאול לעבור להתגורר בגרמניה, בכתה זוגתו הצדקנית ע”ה לפני הרה”ק רבי ברוך מגורליץ זי”ע, כי היא חוששת לגורל הרוחני של הילדים. אמר לה הצדיק כי הוא מבטיח להם נאמנה, שלא יראו פגם באיש מצאצאיהם.
רבי מנדל תמיד היה מספר זאת ואמר כי רואים את הברכה מתגשמת בחסדי ה’ עד היום, בדורות של נכדים ונינים.
בנירנברג שבגרמניה התפלל ר’ משה בצאנזער שטיבל. ר’ מנדל היה מספר על בית אביו, שהתארחו אצלו יהודים עניים מדי שבת. בכל יום שישי היה מחלק תרומה לכל עניי העיר, והעיד כי ממנו למד את הרגישות לתת לעניים.
ר’ מנדל נולד בנירנברג ביום י”א במנחם אב תרפ”ה. שמו נקרא זכריה מנחם מנדל, על שם זקנו שנשא שם זה וגם בשל חודש הנחמה.
טבעת החנק התהדקה על יהודי גרמניה. בשנת תרח”ץ, התחולל ליל הבדולח הנורא. רבי משה עשה טובה גדולה לגוי, והלה לימד את ילדיו: “כאשר אתם יכולים לעזור ליהודים תעזרו ובמיוחד למשפחת קויפמן”.
בן אותו גוי, נעשה ראש המשטרה בנירנברג. באחד הלילות הגיע אליהם בחשאי, והודיע להם כי בימים הקרובים אמורים להתחיל משלוחים של גברים. כדאי לכם לברוח. ר’ משה לא דאג רק לעצמו. פנה אל רבה של נירנברג וביקשו שיספר זאת בחשאי ליהודים. כך ניצלו רבים.
משפחת קויפמן החלה לברוח לאנגליה. תחילה שלחו את הילדים. ר’ מנדל היה שם יחד עם יבדלחט”א הגאון רבי יצחק טוביה וייס, לימים גאב”ד “העדה החרדית” בירושלים. הם התגוררו ולמדו שנה שלמה, עד שהגיעו ההורים, אל האדמו”ר מסאסוב זי”ע באנגליה. מאז היה בידידות רבה עם הרב וייס.
כאשר הגע אביו ר’ משה לאנגליה, עברו לגייטסעהד. אז נפתחה שם הישיבה ור’ מנדל למד אצל הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר זצ”ל.
ימים של עוני היו הימים ההם. ר’ משה, שבגרמניה היה בעל פרנסה מרווחת, ועתה ידע מחסור, עם משפחתו. לבנו ר’ מנדל היו חסכונות והוא מסר לאביו את כל החסכונות. אביו ברכו שכזכות זה לא ירגיש לעולם טעם של עניות, ברכה שהתקיימה.
בהגיעו לפרקו, הקים את ביתו עם זוגתו מרת יוטא רייזל ע”ה, לבית גרוסברד, מנכדי הרה”ק רבי ישראל רוטנברג ממאגנישוב וגור זי”ע, אבי הרה”ק ה”חידושי הרי”מ” זי”ע. יחד טוו את ביתם הספוג בתורה וביראת ה’ ובאמונת צדיקים, אצילות ומידות טובות.
ביתם היה פתוח לרווחה והתארחו בו גדולי עולם, האדמו”ר מסקולען זי”ע, בעל ה”פני מנחם” זי”ע מגור, פוסק הדור הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ”ל. כאשר מלאו למרן הגר”ש ואזנר זצ”ל תשעים שנה, התקשר אליו וביקשו שיברכו.
כמו כן היה קשור לאדמו”רי פשעווארסק אשר הראו לו אותות חיבה מיוחדים. קשר אמיץ היה לו אל גדולי ישראל הגראי”ל שטיינימן והגר”ח קנייבסקי, עמם התייעץ בענייני הקהילה בגייסטעהד.
החדיר בצאצאיו תורה ויראת ה’ וחסידות. עד זקנה ושיבה היה יושב עם הנכדים ומספר סיפורי צדיקים, בערגה ובהתלהבות.
אביו, ר’ משה, הקים מפעל טקסטיל בגייטסעהד, ועם השנים העביר אותו לבעלותו. כאשר בנו נהיה בן עשר, החליט ר’ מנדל למכור את המפעל, כי אמר שנכרים ונכריות מסתובבים ובאים לביתו וזה לא טוב לחינוך הילדים. שנתיים אחרי כן, כל ענף הטקסטיל צנח פלאים וזה היה לו נס הצלה. מאידך, התחיל לעסוק בנדל”ן ובסייעתא דשמיא עשה בו חיל.
היה מצוין בשמירת הלשון. פה נקי שנשמר לא לדבר על הזולת. לא שמעו ממנו הרמת קול.
לפני כעשר שנים נפטרה אשתו ע”ה. פרק מיוחד בחייו היה קבלת הדין בדומיה, לעת פטירת בנו הבכור הרה”ח רבי חיים שלמה ז”ל, שהיה תלמיד חכם מובהק ושקוד על התורה, מלא תורה ויראת ה’ וחסידות. האסון המר התרחש בשנת תשס”ח. הכל חששו שיהיה שבר כלי, כי היה קשור מאוד לבנו המופלא, אולם הוא התגבר והמשיך הלאה. נהג כחסיד שאבלו בלבו וצהלתו בפניו. התהלך עם בורא עולם בתמימות.
רבי מנדל פעל עד יומו האחרון. בערב האחרון עוד דיבר עם בתו ונכדיו. בבוקר, ראתה בתו כי למגינת לב השיב נשמתו לבוראה.
הלווייתו יצאה במוצאי שבת מגייטסעהד ללונדון, והוא נקבר בהר המנוחות.
הניח דור ישרים יבורך, בנים תלמידי חכמים ומרביצי תורה בארץ ישראל ובאנגליה: משפחת בנו רבי חיים שלמה ז”ל. בניו: רבי משה ורבי שמעון, מראשי הקהילה בגייטסעהד רבי יוסף מבני ברק. חתניו: רבי מרדכי דוד צימרמן, רבי אברהם זוננשיין, רבי אהרן חיים פילער, רבי דוד חיים כץ, רבי צבי שטרן, נכדים ונינים.