חגי פליסיאן: רק כשיקברו אותי – התדמית שלי תתנקה

חגי פליסיאן, מי שהואשם בפרשת הרצח בבר-נוער, חזר בתשובה, התחתן ומשקיע שעות בלימוד תורה.

רק בחודש שעבר הגיעה הפרקליטות להסכם פיצוי עמו, בסך מיליוני שקלים, לאחר שהודתה כי האשימה את פליסיאן לשווא. בשל כך, הוא היה עצור במשך תשעה חדשים, על לא עוול בכפו.

חזותו של פליסיאן שונה כיום מזו כשהיה באותם ימים בכותרות. את ראשו מכסה כיפה לבנה גדולה, את פניו זקן עבות. “ברוך השם, כשאתה יודע שמשהו הוא אמת, אתה הולך עם האמת עד הסוף”, הוא אומר בתגובה לשאלה על השינוי במראהו.

בראיון לחיים אתגר לתכנית ‘אנשים’, המשודרת בערוץ 2,  מספרים פליסיאן ורעייתו ספיר על הקשיים, על חייהם החדשים, ועל הצלקות הנפשיות שהותירה בו הפרשה.

“אני הולך ברחוב היום, כולם מסתכלים עלי – ‘הנה הרוצח מהברנוער'”, אומר פליסיאן. “היה אחד שבא ואמר לי: ‘שמע, מה עשו לך. אבל תדע לך שיש דברים במה שאומרים, אתה לא יצאת מזה נקי’. במילים אחרות, הוא אמר: ‘אתה עדיין הרוצח מהברנוער'”.

• אתה חושב שיום אחד התדמית הזאת תנוקה ממך לחלוטין?

“מי ינקה את התדמית הזאת ממני? עד היום האחרון שלי, כשיקברו אותי בבית הקברות – רק שם תנוקה ממני התדמית הזאת”.

“זוועה, אני לא חשבתי שזה יהיה ככה”, מספרת אשתו הטריה של פליסיאן, ספיר, שיושבת לצדו לאורך הראיון. “כשהתחתנתי לא ידעתי מה הנזק הנפשי שהולך לקרות לבעלי. הלכנו להשכיר דירה על השם שלי, אפילו עוד לא שיניתי בתעודת זהות לפליסיאן, וכשראו אותו – אתה יודע איזה צעקות? ‘הרוצח הזה יגור בבית שלי?!’. אני נשואה כבר שנה כמעט, ועד היום אני לא ישנה עם דלת סגורה. הוא צועק כל לילה מתוך שינה, מבהלות, מפחדים”, היא אומרת, ופליסיאן לא מכחיש: “זה צף, העבר, כל הדברים האלה. מה אתה חושב”.

“הנפש שלו פגועה, לא תחזור בחיים לקדמותה. לקחת בנאדם חף מפשע ולעשות אותו רוצח – זה כתם לכל החיים”, פוסקת רעייתו.

פרצוף של רוצח?

פליסיאן מספר כי פניו לא סייעו לו בהכחשותיו בחדרי החקירות: “תפסו את החזות החיצונית שלי ופרסמו – ‘זה, יש לו פנים של רוצח'”.

לדבריו, היתה תקופה בה החל הוא עצמו כמעט להאמין בכך: “הייתה לי תקופה כזאת בחקירות, וזה מלווה אותי עד היום – פתאום אתה רואה את הפרצוף שלך מרוח באיזה עיתון ואומר וואי, אולי באמת אני כזה? אולי יש לי פיצול אישיות? אולי יש בי עוד בנאדם? הייתי מגיע לחדר בלילה אחרי חקירה של 12 שעות, ואומר בואנה, אולי זה באמת היה ככה וכל הסיפור נכון? הייתי במצב של ייאוש, באמת על הסף. כשאין לך סיכוי להמשיך לחיות, כי מה הטעם בחיים האלה”.

במהלך הראיון נשאל חגי על יחסו לעד שהפליל אותו על לא עוול בכפו: מה היית אומר לו אם היית רואה אותו פנים מול הפנים?

“שהוא שפל, בנאדם שפל. עד היום הוא לא אמר לי למה הוא עשה לי את זה. עד היום אין לי תשובה לזה, למה זוהר חנשקייב עשה לך את זה? אני לא יודע. לא היה לו על בסיס מה, אף פעם לא שעיתי לו משהו רע”.

ישנים ברחוב

הזוג הצעיר מנסה לשקף את חייו אך מסתבר כי השם פליסיאן לא עושה להם שירות טוב.

 “הייתה לי שאיפה לשקם את החיים שלי, ללכת לעבוד. אבל אין לי את היכולת הזאת, כי רואים את הפרצוף שלי, ואני מחוק”, אומר חגי ואשתו מוסיפה: “איך יקבלו אותו? אני הולכת לעבודה ומסכלים עלי כעל אשתו של רוצח. שומעים משפחת פליסיאן, ורואים אותי בשחור”.

• וממה אתם חיים במהלך התקופה הזאת? ממה מתפרנסים? מה אוכלים?

“מהיד לפה. אשתי עובדת, היא המפרנסת היחידה בבית. אין לי הכנסה חודשית”, הוא משפיל את מבטו.

• ואיפה גרים?

“חבר נתן לנו מקום. יש לו איזה דירת חדר, אז הוא נתן לה אותה, להעביר את הימים שלנו. אנחנו חיים על שקיות, על תיקים, על קופסאות. גם אחרי החתונה מצאתי את עצמי ישן על ספסל ברחוב, או באוטו”.

• שניכם על ספסל ברחוב, בחוץ?

“כן. היו כמה ימים כאלה”.