המינוי המפתיע של יצחק זהבי, מ”מ מנכ”ל ג’וינט ישראל-אשלים, איש חילוני,לתפקיד מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך עורר הערב סערה.
תחילה, כמה תעלומות:
האחת – מדוע נציגי תנועת דגל התורה אינם מגיבים בקול רעש גדול ובמחאה נסערת על מינוי של חילוני לתפקיד, תוך הבעת חשש מהתערבות בתכני הלימוד בבתי הספר ובסמינרים?
באסיפות של ‘איגוד מנהלי הסמינרים’ וועדות הרבנים לענייני חינוך של מועצות גדולי התורה של דגל התורה ואגו”י הביעו כולם זעם על מה שהם הגדירו התערבות מנהל המחוז החרדי בתכני הלימוד. בתגובה, יש שטענו כי מעולם לא הייתה התערבות שכזו, וכי ההתערבות היחידה שהייתה (וטוב שהיתה) נועדה להכחיד את האפליה על רקע עדתי בקבלת בנות לסמינרים. אחרים טענו, כי צודקים מנהלי הסמינרים, שכן בשוליים נרשמה, פה ושם, התערבות בתכנים, אך לא כצעקתה.
השניה – כיצד לא מברך סגן שר החינוך מאיר פרוש על המינוי, הנוגע ישירות למשרדו?
השלישית – שתיקת תנועת ש”ס, שגם נציגיה בחרו שלא להגיב.
אבל נתחיל מהתחלה: לפני מספר שבועות ניצב סגן השר מאיר פרוש על דוכן מליאת הכנסת. ח”כ מיקי לוי מיש עתיד הציג שאילתה: “האם סגן השר המכובד סבור שיש לפרק את המחוז החרדי, כפי שדורשים מנהלי המוסדות והסמינרים החרדיים? והאם סגן השר עומד מאחורי מדיניות אי האפליה של המחוז החרדי בנושא תלמידות ספרדיות?”
פרוש שבר שתיקה והחליט לפתוח את הנושא: “מיהו מנהל האגף לחינוך ערבים במשרד? חשבת שחרדי? חשבת שדתי לאומי? חשבת אדם חילוני? ממש לא. עבדאללה ח’טיב, הוא מנהל האגף לחינוך ערבים במשרד.
“מי הממונה על החינוך הבדואי? חשבת שהוא ערבי מוסלמי? לא. חשבת שהוא חילוני? לא. לא דתי ולא חרדי. ד”ר מוחמד אלהיב, הוא הממונה על המגזר הבדואי.
“ומי הממונה על החינוך הדרוזי צ’רקסי במשרד? חשבת שהוא בדואי? לא. הוא מוסלמי? לא. הוא לא יהודי, לא חילוני ולא דתי ולא חרדי. הוא מר מהנא פארס. הוא דרוזי... הרי לא ישימו אחד שהוא דתי לאומי על הצ’רקסים ואחד שהוא חרדי על הדרוזים, ואחד שהוא חילוני, ישימו – זה לא עובד ככה אם רוצים שיהיה שיתוף פעולה”.
במילים פשוטות: פרוש תמך, חד-משמעית, במינוי חרדי לתפקיד.
גפני מגיש נקמה קרה
לשונות רעות טענו כי מאיר פרוש חפץ במינוי של מקורב אליו. אך לא סביר להניח שיש מי שסבור שפרוש אינו פועל בצורה עניינית בלבד. שכן, אחרי הכל, מדובר במינוי מקצועי.
מאז ועד לרגע המינוי פעלו מנהלי סמינרים כדי לדבר על ליבו, כדי שיוביל לכך שאכן ימונה אדם חרדי לתפקיד.
מה שהם שכחו הוא שברקע ניצב פוליטיקאי משופשף בשם משה גפני, יו”ר ועדת הכספים. הם גם שכחו, כנראה, כי מאז הפר מאיר פרוש את הבטחתו (הלא פורמלית) לפנות את כיסאו בכנסת לטובת יעקב אשר, תוך מימוש האופציה של ‘החוק הנורבגי’, הרוחות הנושבות בין שלומי אמונים לדגל אינן נעימות – וגפני בהחלט ניצל את ההזדמנות כדי ללמד את פרוש פרק בהלכות פוליטיקה.
ברקע הייתה גישתו הנחרצת של שר החינוך נפתלי בנט: למנהל המחוז לא ימונה חרדי. גפני קלט מהר את העובדות, וזרם איתן בהצלחה.
מי שפעל מאחורי הקלעים מולו היה יד ימינו של השר, טל גן-צבי, המומחה של הבית היהודי לתפירת דילים פוליטיים. המועמד הנבחר, איציק זהבי, הוא מועמד שנבחר על דעת בנט, מנכ”לית המשרד מיכל כהן ו…גפני.
באופן מעשי בדגל התורה שותקים. מחד, הם אינם יכולים לברך על בחירת חילוני, ולמה להם להסתכסך חזיתית עם מנהלי הסמינרים. מאידך, המינוי על דעתם המלאה, הגם שיכחישו זאת (לפי שעה, לא מאשרים, לא מכחישים).
בסביבת פרוש התקבלה הידיעה על המינוי בהלם מוחלט. גורמים ששוחחו עם מקורבים לסגן השר סיפרו על תדהמה, ועל חוסר אמון מוחלט שאכן זוהי התוצאה. עד כה לא נרשמה כל תגובה רשמית מכיוון לשכת סגן השר.
גם בש”ס שומרים על שתיקה רשמית.
מעדות של מי שהיו שותפים לרקיחת המרקחת, במפלגה הספרדית לא ממש גילו מעורבות עמוקה. “יותר הפריע להם שימונה חרדי שימשיך את מסורת האפליה כרצון מנהלי הסמינרים, מאשר שייבחר חילוני”, הם טוענים. אחד השמות בהם חפצה ש”ס היה חביב חודדה, מפקח ותיק ברשת מעין החינוך התורני, אבל המינוי לא היה קריטי מבחינתה. העיקר שיהיה מי שילחם את מלחמת האפליה.
הערב, בשיחה שקיימתי ברדיו ‘קול ברמה’, סיכמתי את שקרה מאחורי הקלעים.
למכרז ניגשו עשרות מועמדים, שנופו מקצועית ועניינית על ידי ועדה מקצועית, עד שנותרו בניפוי הראשוני 34 מועמדים רציניים. בהמשך נערכו ניפויים נוספים, עד לתוצאה הסופית.
דווקא ב’קול ברמה’ חשוב שתישמע הזעקה לפיה יש מי שרצו מינוי שיאפשר המשך האפליה, מה שלא קרה בסופו של יום.
אם אכן המנהל הנבחר ישכיל שלא להתערב בתכני החינוך החרדי מחד, אך ימנע כל תופעה של אפליה על רקע עדתי במוסדות החינוך, הרי שהערב ניתן לברך על המינוי החדש.