הגאון רבי משה יהודה שניידר, החברותא של הגראי”ל שטיינמן, המפרסם מידי שבוע בגליון ‘פרי חיים’ את התבטאויותיו של ראש הישיבה בנושאים שונים, מספר השבוע על שאלה מעניינת שהוצגה בפניו.
“באחת המדינות בחו”ל הממשלה משלמת בשביל לימוד ‘עברית’, ועל ידי יכולים לקבל עבודה וכו'”, שוטח הרב שניידר את השאלה. “אמנם, בספרי הלימוד מובאים מפעם לפעם קטעי עיתונות ממקורות לא טובים, ויש שם דברים שאסור לקרוא – האם יכולים ללמוד בספרים אלו, באופן שיזהרו שכשיגיעו לקטעים הללו ידלגו עליהם?
“השיב רבינו: ‘דֶער יצר הרע אִיז קְלִיגֶער פַאר אַלֶעמֶן, היצר הרע חכם יותר מכולם, ויודע איך להפיל ברשתו. לכן אין ללמוד בספרים כאלו כלל וכלל'”.
מוסיף הרב שניידר ומספר על שאלה נוספת שהוצגה לראש הישיבה: “רבינו נשאל בנוגע למוסד שפועל עשרות בשנים בזיכוי הרבים – ומעולם לא עשו חשבון כלכלי, רק הסתדרו בלי חשבונות של הוצאות והכנסות. השנה הם עשו פעם ראשונה חשבון, ומצאו שהם נמצאים בחוב גדול.
“השאלה – האם ראוי באמת לעשות חשבון, או עדיף לחיות בלי חשבון, כמו שראו שהלך עד עכשיו, ויסמכו על בטחון בקב”ה?”
מספר הרב שניידר: “מיד כששמע רבינו את השאלה החל לשחוק על המחשבה הנלוזה הזאת לחיות בלי חשבון… ואמר שבוודאי זוהי דרך לא נכונה, כי בסוף בהכרח יגיעו לחשבון, ולא יהיה טוב.
“והוסיף ואמר: ‘כך נראים גם כן החיים אצל רוב בני אדם – חיים בלי חשבון, אך בסוף מגיע חשבון. והרי חז”ל אומרים בואו ונחשוב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה וכו’.
“והחל לומר בניגון מוסרי לוהט את הפסוק בסוף קהלת: ‘סוף דבר הכל נשמע, את האלקים ירא, ואת מצותיו שמור, כי זה כל האדם’, וחזר ושנה ושילש עם עיניים בורקות: ‘כי זה כל האדם… כי זה כל האדם…’