ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ואיתו יתר המורשעים בפרשה – אורי לופוליאנסקי, אביגדור קלנר, הלל צ’רני, אורי שטרית, אליעזר שמחיוף, מאיר רבין ודני דנקנר – יתייצבו היום (שלישי) בבוקר בבית המשפט העליון, לדיון בערעור שהגישו בפרשת ‘הולילנד’.
המורשעים יתייצבו בפני הרכב מורחב של חמישה שופטי בית המשפט העליון – השופטים סלים ג’ובראן, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית וצבי זילברטל – שיכריעו באופן סופי: האם אולמרט ייכנס לכלא למשך 6 שנים, יזוכה חלקית או יזוכה לחלוטין.
השופטים גם יכריעו סופית לגבי יתר המורשעים. החלטתם של השופטים עשויה להתקבל פה אחד או ברוב דעות.
לגבי אולמרט ישנם מספר תרחישים אפשריים, כפי שהוצגו בחדשות 2:
• בית המשפט העליון עשוי לקבל את ערעורו של אולמרט ולזכות אותו.
• בית המשפט עשוי לקבל חלקית את הערעור – כלומר לזכות אותו באחד משני האישומים נגדו בגין קבלת שוחד.
• בית המשפט יכול להשאיר את ההרשעה על כנה, אך להתערב ולהקל בעונשו של ראש הממשלה לשעבר מתוך 6 שנות המאסר שנגזרו עליו.
• בית המשפט עשוי לדחות את ערעורו של אולמרט באופן גורף, גם על הכרעת הדין וגם על גזר הדין. במקרה כזה, בתום הדיון יישבו פרקליטיו של אולמרט ונציגי הפרקליטות וידונו בתאריך כניסתו לכלא.
יחד עם זאת, אם לא יזוכה ויחליט להמשיך להיאבק על חפותו, יעמדו בפני אולמרט, לפי גלי גינת מוואלה, כמה אפשרויות:
• בקשה לדיון נוסף. מדובר בהליך לא שכיח שבו בית המשפט דן שוב, בהרכב מורחב יותר, בעניין שפסק בו כבר בעבר. אחד הדברים שיקבעו אם יוכל אולמרט להגיש בקשה לדיון נוסף, הוא הרוב שבו יתקבלו ההחלטות לגביו. אם ההחלטות יתקבלו ברוב גדול, הדבר יפחית את הסיכויים לקבלת הבקשה. אם השופטים יהיו חלוקים – הסיכויים לכך גוברים.
• הליך נוסף שעומד בפניו של אולמרט הוא נדיר אף יותר – בקשה למשפט חוזר. ההליך יכול להיערך בעיקר אם התגלו עובדות חדשות בתיק, או אם התעורר חשש של ממש כי נגרם עיוות דין. עם זאת, בקשות למשפט חוזר כמעט אף פעם לא מתקבלות בישראל.
• אפשרות נוספת שעומדת בפניו היא בקשה לחנינה.
אולם, כל אלה האפשרויות האלה לא אמורות לעכב את תחילת ריצוי העונש.
יש לציין, כי אם יחליטו שופטי בית המשפט העליון לשלוח אותו לכלא – הרי שהוא יוכל לבקש להעניק לו כ-45 ימים לצורך התארגנות.
למי צפויה הפתעה?
עד כה המורשעים לא ריצו את עונשם, מלבד שולה זקן שסיימה לרצות את עונש המאסר עליו סוכם בהסדר הטיעון.
מלבד אולמרט יכריעו השופטים, כאמור, גם לגבי עונשים של יתר המורשעים:
• אורי לופוליאנסקי, לשעבר ראש העיר ירושלים, קיבל גזר דין קשה ושנוי במחלוקת של שש שנות מאסר, על אף מצבו הרפואי הקשה – סובל משני סוגי סרטן – ועל אף שכספּי השוחד הלכו לעמותת יד שרה ולא לכיסו הפרטי. לדעת משפטנים, קיים סיכוי טוב שבית המשפט העליון יתערב מחר בעונשו.
• אורי שטרית, מהנדס העיר ירושלים. הורשע בקבלת שוחד במאות אלפי שקלים וקיבל עונש קשה של שבע שנות מאסר.
• מאיר רבין, הידוע כ’מאכער’ בפרשה. לשעבר יד ימינו של עד המדינה שמואל דכנר ז”ל. הורשע בשוחד ונידון ל-5 שנות מאסר.
• אלי שמחיוף, מי היה סגן ראש עיריית ירושלים מטעם ש”ס, הורשע ונידון לשלוש וחצי שנות מאסר.
• הלל צ’רני, בעל מתחם הולילנד ומי שהיה לו אינטרס להכשיר את הקרקע לנדל”ן, הורשע ונגזרו עליו 3.5 שנות מאסר.
• אביגדור קלנר, איש עסקים, שהיה ממקימי חברת הולילנד פארק. הורשע ונידון לשלוש שנות מאסר.
• בפרשה נלווית לפרשת הולילנד, פרשת תעשיות המלח, הורשע גם היו”ר לשעבר של בנק הפועלים, דני דנקנר, שכבר ישב במאסר על פרשה אחרת. עליו נגזרו שלוש שנות מאסר.
ומה קורה ביתר התיקים?
גזר הדין של המורשעים ניתן בחודש מאי 2014, אז גזר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, שמונה שנות מאסר על אולמרט – מתוכן שש בפועל. אולמרט הורשע אז בשני אישומים של נטילת שוחד בפרשת הולילנד.
הוא היה אמור להתחיל לרצות את עונשו בספטמבר 2014, אך בשל הערעור נדחתה כניסתו לכלא, כמו של יתר המורשים שהגישו ערעור.
בנוסף, בית המשפט המחוזי בירושלים גזר בחודש מאי 2015 שמונה חודשי מאסר בפועל על אולמרט בפרשת טלנסקי, בה הורשע לאחר שמשפטו נפתח מחדש בעקבות ההקלטות של שולה זקן. בנוסף, נגזרו עליו שמונה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך מאה אלף שקלים.
שני עונשי המאסר בפרשות טלנסקי והולילנד אמורים להצטבר לתקופת מאסר אחת ממושכת של שש שנים ושמונה חודשים.
אולמרט ערער גם על ההרשעה ועל העונש בתיק טלנסקי. הדיון מתוכנן לינואר.
גם בתיק ראשונטורס, הפרקליטות ערערה ובית המשפט העליון עדיין לא אמר את דברו. ממש באותו תיק אולמרט הורשע בפרשת מרכז ההשקעות וְנידון למאסר על תנאי. הפרקליטות ערערה על העונש.
ויש גם את התיק, שהפרקליטות עדיין לא החליטה לגביו: החשד שעלה מהקלטות של שולה זקן לשיבוש חמור של הליכי משפט.