בעקבות גל הטרור החליט ראש הממשלה, ביוזמת ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, למגן את תחנות האוטובוס ברחבי הבירה. ואכן, בשבוע שעבר, בקול תרועה, הוצבו עמודי בטון וברזל על שפת התחנות, כדי לסכל אפשרות של פיגועי דריסה בתחנות הומות אדם.
אלא שכעת מתברר, כי בעוד המיגון נעשה לטובת כלל התושבים, תלונות שהגיעו לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מעלות תמונת-מצב עגומה: העמודים פשוט חוסמים את מעבר הנכים אל התחנה.
גם באגד התריעו בפני הנציבות שהעמודים הללו אינם מאפשרים את פתיחת הכבש – רמפה – המיועד למוגבלים, ושאין ביכולתם לשרת כראוי את הציבור.
המשמעות מסוכת: הורדת נוסעים המתניידים בכיסאות גלגלים והעלאתם מחוץ לתחנה.
נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, אחיה קמרה, אמר לגל”צ: “קיבלנו דיווחים מהשטח שהתהליך של מיגון תחנות האוטובוס פוגע בזכות של אנשים עם מוגבלות להתנייד בתחבורה הציבורית.
“המחסומים השונים מונעים מאדם עם מוגבלות להיכנס לתחנה, לעלות לאוטובוס. אפשר לעשות גם ביטחון וגם נגישות בשביל השילוב של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית”.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: “העירייה ממגנת כ-300 תחנות אוטובוס במהירות כדי למנוע פגיעה אפשרית בחיי אדם. אנו רואים חשיבות רבה בנגישות המרחב הציבורי ועל כן שכרנו את שרותיו של יועץ נגישות חיצוני, במיוחד עבור ליווי התקנת המיגון לתחנות האוטובוסים. יש ציין כי מיגון תחנות האוטובוס נעשה בליווי יועץ הנגשה וכל התחנות תעמודנה בדרישות ההנגשה”.
במשרד התחבורה אמרו לגל”צ: “צוות נגישות של משרד התחבורה אמור לוודא שתקנות הנגישות אכן מיושמות בשטח, לצוות יש סמכות להורות לעייריה להתאים את התחנות”.