חשבתם ועדת איתור? זו מכונת כביסה!
נגיד שלא הייתה בכלל ועדת איתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
האם יש סיכוי שבנימין נתניהו היה מעז להציע לתפקיד הזה את מזכיר הממשלה שלו? שום סיכוי. האם היה מעלה על דעתו לפני שש שנים למנות את עורך דינו לתפקיד? אין מצב.
רק מכונת הכביסה, שקרויה ועדת האיתור, יכולה להנפיק מצב פסיכי שכזה. עולם הפוך. הליך שנבנה, כדי לצמצם את התלות של היועץ בממניו היא ששורה של משפטנים בכירים ומרשימים – ישי בר, אבי ליכט, רז ניזרי, הילה גרסטל ויורם טורבוביץ׳ לא מתקרבים אפילו לקבל את תמיכת ועדת האיתור.
סיפור קטן: בעת שהורכבה ועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי, התנהלה שיחה מעניינת. דיקן הפקולטה למשפטים במכללת ‘אונו’ היה מאוד ישיר.
“תתמוך במנדלבליט?”
גם בן שיחו לא נמנה על המתפתלים למיניהם. לא בכדי הוא היה מועמד מוביל לייצג את האקדמיה בוועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה.
“לא נראה לי, איך יכול מזכיר ממשלה להפוך ביום אחד ליועץ המשפטי לממשלה?”
כמובן שהתשובה הזאת הביאה אותו לראות את ועדת האיתור רק בטלוויזיה.
את האקדמיה ייצגה בועדת האיתור פרופסור גבריאלה שלו, חברת סגל בכיר ב’אונו’.
•
בשביל לקבל את המלצת ועדת האיתור, צריך 4 קולות מתוך 5 אפשריים.
פרופ’ שלו היא זו שהעניקה למנדלבליט את הקול הרביעי המכריע, שהפך אותו למומלץ היחיד של הוועדה לתפקיד הכי חשוב במדינה.
למה אנשי ‘אונו’ היו מעוניינים במנדלבליט? לא יודע, אבל כדאי לזכור ש’אונו’ היא מהמכללות שהפכו את לימודי המשפטים לחלטורה. הרגולטור, המדינה, מאפשר לה להמשיך לנהל את הלימודים שם בצורה שמעליבה את המושג אקדמיה. לא רע ל׳אונו׳ שהיועץ המשפטי הבא, כמו גם ראש הממשלה ושרת המשפטים, יידעו מי סגר להם את הפינה.
אם יש בהשערה הזאת גרעין של אמת, הוא חל רק על אלו שהריצו את שלו לתפקיד. אין לי ספק שפרופ’ שלו, אישה עם אינטגריטי ללא עוררין, שקלה רק שיקולים ענייניים בוועדה.
אז איך היא תמכה?
כשמאיר שמגר עיצב את ההמלצות לדרך הנכונה לבחור יועץ משפטי לממשלה, הוא בטח לא דמיין שנציג הממשלה בוועדה שברא, משה ניסים, ונציגת הכנסת, ח”כ ענת ברקו, יתפקדו כמריונטה של ראש הממשלה. עם בלוק חוסם של ניסים וברקו, גם אהרון ברק לא היה מומלץ על ידי ועדת האיתור הזאת.
•
השורות התחתונות של ועדת האיתור נשמעות כאילו מישהו צוחק עלינו.
ישבה ועדה מכובדת שלושה חודשים, כששתי סוגיות עקרוניות על שולחנם:
הראשונה, האם התנהגות מנדלבליט בפרשת הרפז פוסלת אותו לתפקיד היועץ. מה החליטו חמשת החברים? ובכן, הם לא יודעים. תעזבו אותנו.
בשאלה השנייה בכלל הועדה הגיעה למקום סאטירי. תפקידו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה הוא בכלל לא פוליטי, קבעה הוועדה, זו לא משרת אמון, מה פתאום.
כשאתה קורא את זה, נדמה לך שמנדלבליט היה ספק הסנדביצ׳ים של הממשלה ולא האיש שעמד בקשר יומיומי עם שריה והינדס את החלטותיה ואת הרוב שנדרש להן.
אין לי ספק שפרופסור שלו יודעת את כל זה.
אז למה תמכה? כנראה כי חששה שאם תפסול את מנדלבליט, הוועדה תתפזר בלי המלצה ונתניהו ימנה מישהו, שנתפס בעיניה כנוח יותר לראש הממשלה – גיא רוטקופף (גילוי נאות: אנחנו חברים מאז השירות הצבאי).
אתם מבינים? הפרופסורית המכובדת הניחה שכל מה שמעניין את נתניהו זה מי יהיה יותר נוח לו – כמו ויינשטיין כבר לא יהיה לו – אבל כמה שיותר קרוב.
הבעיה היא, כמובן, שבכל הקשור לשיקולי ראש הממשלה, שלו צדקה.
בבלפור מתעניינים עכשיו רק בדבר אחד: מי יהיה אחראי על חקירת מעונות ראש הממשלה וסופו של הסיפור המטורלל הזה הוא שנתניהו השקיע כל כך הרבה בבחירת היועץ המועדף עליו ובסוף אותו מנדלבליט, כנראה יצטרך לפסול את עצמו מלטפל בחקירה הזאת ופרקליט המדינה, שי ניצן, הוא זה שיצטרך להחליט אם מצבה הנפשי של גברת נתניהו חשוב או לא חשוב לתיק הזה.
• המאמר התפרסם ב’הארץ’: מתוך הבלוג של רביב דרוקר
תגובות
אין תגובות