עושים שוֹק • כשמגידיש שואג בקול גדול: “שבת היום, שבת היום”

הקור כבר יורד מוקדם מהרגיל בירושלים, אבל בשוק מחנה יהודה עדיין מפזזים, מרקדים ומאזינים למקהלות הרחוב, כשמנגד רבים ממהרים לסיים קניות בשוק לכבוד שבת.

בכניסה לשוק צוות שלם של תזמורת מאולתרת – הכוללת תופים, קלידן וגיטריסט – מנעימים לציבור את זמנם. כשסיימתי לצלם, ראיתי את המוסיקאי מאיר ויינר ממהר להגיע, בא לראות מי המנגנים.

הוא מוכר הבירה והיין הכי חמוד בשוק. “אתה לא מצלם אותי אף פעם”, אמר הג’ינגי. “אני עוקב אחרי הטורים שלך ולא ראיתי”. אז הנה השבוע תקראו עליו: הוא מוכר הבירה הכי חמוד שיש בשוק.

למרות שהוא היה עסוק באריזת הבורקסים שקנה לפני דקות אחדות מ’גברת בורקס’, כשראה אותי הזדקף וחייך. לא יכולתי שלא לצלם.

ברחוב אגריפס עמד צלם עם עדשה ארוכת-טווח, מצלם את השוק והאווירה כששקית אבוקדו תלויה על רצועת המצלמה. כששוחחנו, אמר: “אתם, החרדים, הפכתם את השוק ליום שישי של בילוי ובירה”.

מענדי גרוזמן ממקור ראשון עדיין לא מצא שידוך. בשוק הוא ישב בפוזה האופיינית לו, ועיין במכשירו בתגובות על טור שהעלה בפייסבוק. כשפניתי אליו לשאול מה קורה? ומה נשמע? התחיל לספר לי על הטור. לא עניתי שטרם הספיקותי לעיין בו.

צלם העיתונות והאירועים משה מזרחי הגיע לשוק לנסות עדשה חדשה במצלמה. הוא לקח אותה מחבר לצורך בדיקה – והשוק בשישי זה ה-מקום לבדוק. הוא לא חדל להתלהב מביצועיה. אני מקווה שגם יקנה אותה בסוף.

אפי אפשטיין איגד סביבו את כל מבקשי התמונה להוכחה שהם היו בשוק בשישי. מהצד עמד אחד עם קפוצ’ון. כשבקשתי ממנו להסתובב, אמרו לי כולם: “עזוב, זה ההוא מהסרטון של חתונת הימין עם הקפוצ’ון והסכין… הוא לא יסכים להיחשף”. ויתרתי.

ובמרכז השוק, למרות שערב שבת פרשת ויחי, ויעקב כבר פגש את יוסף בשבוע שעבר, הוא מנגן על הנבל את שיר הילדים הידוע: “עוד יוסף חי הוא מלך מצרים”.

שמשון וינברגר, הידוע בכינויו ‘המלך של גאולה’, מנהל חנות לממכר סמארטפונים כשרים וכאלו שלא,  הלך לפגוש את הוריו של אחד מעובדיו. ההורים לא חדלו מלפרגן, וסיפרו  על התשבחות שמקבלים עליו. הסמקתי בשבילו.

“אתה תצלם אותנו ותשים את התמונות באתר?” שאל האב. כשעניתי בחיוב, התחיל הילד להסתתר. הוא לא רצה תמונה, למרות שאביו הסכים. לפחות יש תמונה שהאבא והבן יצאו לבילוי בשוק.

בחנות הגרעינים כולם בהתנפלות חסרת תקדים על הגרעינים. מכריזי השבת כבר מסתובבים בשטח, ומשה מזרחי מצדו מנצל את המצב לצלם את האטרף בהתנפלות על החנות.

מגידיש רואה אותי, ומקצה השוק מדווש את הדיווש הכי מצחיק שתראו, מעווה פרצופו למצלמה ושואג בקול גדול: “שבת היום, שבת היום”. איך אפשר לוותר על כזו תמונה.

לאחר דין ודברים על מחיר הפרחים הוא קנה אותם ב-15 ש”ח, ובדק אותם אחד-אחד כאילו היו ערבות עם לבלוב. המוכר, שראה אותו מתעמק בפרחים, אמר לו: “אם אחד ינבול לך בשבת, בשבוע הבא אני מביא לך אחד חינם”.

בפאלפל של תימסיט נשאר רק הסודני, שמנקה את המקום. על הפלטה סיר מלא טוצלנט טרי חם ומהביל. כל מי ששואל למחיר צלחת טשולנט נענה בכעס מהסדוני, שצועק: “זה לשבת, לא לגעת”. ככה, עד שבאו חבריו ועזרו לו לקחת את הסיר לשבת אל ביתם.

גם השבוע הרב רויטמן לא הגיע להכריז על השבת. הוא עדיין בחו”ל. מחליפו, משה פישר, כבר שנים מכריז על השבת, רק שכעת עבר לשוק, במקום בחנויות הקרובות לביתו.

יצאתי מהשוק. מיהרתי לדרכי. בגאולה, ליד לוח מודעות, ניצב אברך עם שטריימל, מתקרב עד למודעות עם האותיות הקטנות, קורא היכן יש שיעורי תורה חדשים. אשריך ישראל.

ליד ככר השבת הוא כבר מיהר, עטוף בטלית, לבית הכנסת. אני מצלם אותו מחלון הרכב – והוא, בשיר ונגינה תימנית, שר לעברי: “לכה דודי לקראת כלה…”

ודקות לפני שהגעתי לביתי צלמתי אותו עם ההדסים, ממהר לבית הכנסת לזכות את הרבים במצוות, ובהשלמת הברכות למאה. כשראה שצלמתי מהחלון הפתוח, ניגש אלי, הניח לי גבעול של הדס ואמר: תברך אחרי התפילה.