התרגשות רבתי אוחזת בימים אלו במסדרונות עולם המשפט, נוכח החלטת בית המשפט העליון בתיק רע”א 8301/13 טל טריידינג קורפ נגד בנק לאומי לישראל בע”מ, אשר פורסמה לפני כמה שבועות – המבטלת הלכה קודמת בעניין דיני שטרות.
למרות הטכנולוגיה שהולכת ומתקדמת, כרטיסי האשראי, הבנקים הדיגיטליים וכו’, שיקים הם עדיין אחד מאמצעי התשלום הנפוצים ביותר במשק.
לפיכך ההלכה החדשה מבית המשפט העליון תשפיע על כולנו.
במאמר זה נסקור בקצרה את ההלכה החדשה והשפעתה.
ביצוע עסקה באמצעות שיקים דחויים
קונה ומוכר עשו עסקה. הקונה נתן למוכר כנגד הסחורה שיקים דחויים (“עסקת היסוד“), ברור היה שמועד פירעון השיקים הינו לאחר קבלת הסחורה. השיקים הועברו לבנק של המוכר והוסבו לפקודתו של הבנק, אפילו ייתכן שהועברו לניכיון בבנק לצורך כיסוי חוב של המוכר כלפי הבנק (כלומר הבנק נתן תמורה כנגד השיק). עוד בטרם הגיע מועד פירעון השיקים, הפר המוכר את ההסכם ולא סיפק לקונה את הסחורה (מצב המכונה כישלון תמורה). במידה והשיק תקין וללא פגם – הבנק נקרא – “אוחז כשורה” בשטר (שיק) או נסב. נוכח כישלון התמורה – הקונה רץ לבטל את השיק ואולם כנגדו טוען הבנק, כי מאחר והוא (הבנק) אוחז כשורה בשטר (שיק), אזי הקונה חייב לפרוע את הסכום על אף שלמעשה עסקת היסוד נכשלה. זכותו של מי תגבר? של הקונה או של הבנק? זו למעשה השאלה אשר עמדה במרכזה של ההלכה אשר שונתה.
מי הוא אוחז כשורה בשטר?
סע’ 28(א) לפקודת השטרות, מגדיר כי “אוחז כשורה” הוא מי שמחזיק את השטר בידיו כאשר הוא שלם ותקין לפי מראהו וכאשר הוא קיבל את השטר לידיו לפני שעבר זמנו, לא הייתה לו ידיעה כי השטר חולל לפני כן, אם אמנם כך היה, וכי הוא לקח את השטר בתום לב, בתמורה בת ערך ובעת שכאשר לקח את השטר לא ידע שקיימת בעיה בעסקת היסוד. במילים אחרות, אוחז כשורה הוא מי שקיבל את השיק לידיו כאשר הוא שלם ותקין לפי מראהו, בתום לב, בעד ערך ובעת שקיבל את השטר לידיו לא ידע כי קיימת בעיה כלשהיא בזכויות הקיימות מכוח השטר.
אוחז תמורת ערך
“מעמד” נמוך יותר מ”אוחז כשורה בשטר” הוא “אוחז תמורת ערך”. ההגדרה מצויה בסע’ 26(ב) לפקודת השטרות. תמורה בת ערך – הינה כל תמורה המספקת כדי להעמיד התקשרות פשוטה או חוב קודם או חבות קודמת, וכנגדם ניתן שטר לפירעון מיידי או לפירעון בזמן עתיד. במילים אחרות אוחז תמורת ערך הוא מי שנתן תמורה כלשהיא כנגד השטר.
בהלכה הקודמת (אשר בוטלה) נקבע כי אפילו מי שהוא אוחז בעד ערך, הוא גובר על אותו קונה אשר עסקת היסוד שלו נכשלה. כך למשל יוצא הקונה “קרח מכאן ומכאן” כלומר גם לא קיבל את הסחורה וגם נדרש לשלם את התמורה, נוכח היות צד שלישי תלוי בכך. במקרה זה הקונה יצטרך לשלם כאמור את הסכום הרשום בשיק, ולאחר מכן לתבוע אותו מהמוכר. היה והמוכר קרס כפי שאירע כן, ספק את הקונה יוכל לקבל את כספו בחזרה.
מה קובעת ההלכה החדשה?
ההלכה הנוכחית קובעת, כי רק מי שהוא אוחז כשורה, יוכל לקבל את תמורת השיק מהקונה, אשר נתנו למוכר, זאת גם כאשר הקונה לא קיבל תמורה עבור השיק שהוא מסר למוכר.
במקרה של ההלכה הנוכחית שתי חברות עשו עסקה לרכישת יהלומים (עסקת היסוד), הקונה נתן למוכר שיק דחוי והמוכר הסב את השיק לבנק. כנגד זאת נתן הבנק אשראי למוכר. עסקי המוכר קרסו, והקונה ביטל את השיק. הבנק טען כי הוא אוחז כשורה או לכל הפחות אוחז בעד ערך ועל כן הקונה חייב לשלם לו את התמורה.
בערכאות הקודמות נקבע כי הבנק לא היה אוחז כשורה בשטר, נוכח פגמים אשר נפלו בו ולכן היה לכל היותר אוחז בעד ערך.
בית המשפט העליון, ביטל את ההלכה לפיה גם אוחז בעד ערך יוכל לתבוע בגין השטר, והותיר את המצב לפיו רק מי שהוא אוחז כשורה יוכל לתבוע לפיו, אם כאמור הופרה עסקת היסוד.
בסיכומו של עניין מי שמקבל שיק בהסבה, אשר מועד פרעונו בעתיד (ובפועל לא ניתנה כנגדו תמורה), יוכל לכפות את פרעון השיק, רק אם יוכיח כי הוא אוחז כשורה בשיק.
יש שטוענים, כי שינוי ההלכה יוביל את הבנקים לצמצם מתן אשראי/הלוואות על יסוד שיקים עתידים. מצב זה ייתכן, אולם המצב הסביר יותר, הינו שהבנק יבדו היטב את השיקים שמסבים לפקודתו על מנת שיימצא תמיד במצב של אוחז כשורה.
נסיים בשתי עצות מעשיות:
1. ככלל ממעטים לתת שיקים שניתנים להסבה לצדדים שלישיים – דבר זה יקטין את הסיכוי של צד לצאת “קרח מכאן ומכאן”.
2. אם אתם הצד שמקבל את ההסבה של השיק – יש לוודא כי השיק תקין ומושלם, על מנת שיהיה מוקנה לכם מעמד של אוחז כשורה ולא של אוחז בעד ערך, בכדי ליהנות מהמעמד של אוחז כשורה על השיק להיות שלם ותקין. ללא מחיקות, פגמים או קרעים. השמות הנם מדויקים ואין טעויות. חתימת ההסב שלמה, ויש זהות מוחלטת בין חתימת ההסבה לשם.
עוה”ד יובל ישי ממשרד וולפסון ויינשטיין ושות‘, עוסק במשפט מסחרי ובדיני תאגידים, פירוק ושיקום חברות, יעוץ ולווי לתאגידים ופרטים בצעדים למניעת חדלות פרעון.