מה עושים עם חתן שמתעקש לומר ‘הרי את מקודשת כדת משה ואהרן’?

יוסף גרינבוים
|
י' טבת התשע"ו / 22.12.2015 16:29
כשעושים חתונה במוצאי יום שלא מתחתנים בו, כמה זמן צריך להמתין אחרי השקיעה כדי לעשות את החופה? ומה עם ההינומא? • ומדוע תלמידי ישיבה צריכים להיות שמחים?

הגאון רבי משה יהודה שניידר, החברותא של הגראי”ל שטיינמן, המפרסם מידי שבוע בגליון ‘פרי חיים’ את התבטאויותיו של ראש הישיבה בנושאים שונים – מציג שאלות שנשאל.

“ידוע מה שכתוב בצוואת רבי יהודה החסיד על ימים מסוימים בשנה שאין ראוי לעשות בהם נישואין”, כותב הרב שניידר. “ונשאל רבינו – כשעושים חתונה במוצאי יום כזה, כמה זמן צריך להמתין אחרי השקיעה כדי לעשות את החופה, כדי שיהא בוודאי לילה? ואמר: ‘שלשים וחמשה רגעים’.

“ולעניין ההינומא, אם צריך להקפיד גם כן שלא לעשות קודם לכן – לא הכריע”.

ממשיך הרב שניידר ומספר: “מעשה בחתן, עם הארץ, שהתעקש לומר ‘הרי את מקודשת לי כדת משה ואהרן’… וטענתו היתה שהוא כהן, ואיך יאמר ‘וישראל’. ואמר רבינו דאין זה מעכב, כי גם אם יאמר כדת ‘משה’ לחוד סגי, וממילא מה שהוסיף ‘ואהרן’ לא מגרע”.

תלמידי ישיבת ‘שערי תורה’ בבני ברק, בראשות הגאון רבי חיים ישראל שפירא, הגיעו להיבחן אצל ראש הישיבה. בסיום המבחן בירך אותם הגראי”ל: “אתם ברוך ה’ לומדים תורה, צריכים להיות כל כך שמחים. להבדיל, בחורים אחרים מה עושים, הם מבלים את הזמן בשום דבר, מבלים את הזמן! וזה בברוך ה’ שאתם זוכים לשבת בישיבה ולעסוק בתורה ויראת שמים – תזכו לכל טוב, אי”ה שתעלו ותעלו בתורה ויראת שמים, ותהיו תלמידי חכמים גדולים”.