כבוד למגזר: משה פרידמן, מנכ”ל המיזם החרדי ‘קמא-טק’, נבחר על ידי המגזין היוקרתי ‘גיקטיים’ לאחד מ-100 האנשים המשפיעים בהייטק הישראלי – והחרדי היחידי ברשימה.
פרידמן, בוגר הישיבות ‘עטרת ישראל ו’חברון’, ובוגר תכנית מנדל לפיתוח מנהיגות בקהילה החרדית, הקים את חברת הסטארטאפ Clipop (קליפופ), אלא שאז נתקל בקשיים הייחודיים למגזר החרדי.
כתוצאה מכך הקים את חברת קמא-טק, מיזם שנועד להאיץ את השילוב בין חרדים והייטק, והפך לשם החם בעולם היזמות.
בנימוקי הבחירה כתבו עורכי המגזין כי המיזם “מארגן מפגשים בין יזמים מצליחים לחרדים, כנסים, והוא כולל קואליציה של עשרות חברות הייטק ביניהן סיסקו, גוגל, מיקרוסופט, IBM, ורינט ועוד, שפועלות למען שילוב חרדים בהיי-טק.
“בזכות הפעילות של המיזם השתלבו בחברות ההיי-טק השונות מאות חרדים. מוקדם יותר השנה השיקה קמא-טק את המחזור הראשון של תוכנית ההאצה שלה, שכלל 6 חברות, שנבחרו בקפידה מתוך 224 חברות שהגישו מועמדות”.
מאז הבחירה, זוכה פרידמן לפרגונים גם מצד מנכ”לים של חברות ענק. גם השגרירות האמריקנית שיגרה ברכה.
נפגשו, חרדים 10, עם פרידמן לשיחה על הזכייה, ועל מקומו של ההייטק בחברה החרדית.
אם עובדים, שיהיה זה ב’בסט’
פרידמן: “קטונתי להופיע ברשימה לצד שמות אגדיים כמו יוסי ורדי, דב מורן, חמי פרס, גיל שוויד, ואחרים. להעצמה של הציבור החרדי יש ערך אדיר, לכל הצדדים אגב, זה חשוב גם לציבור החרדי אך גם לכלכלת ישראל.
“חרדים שלומדים תורה” מדגיש פרידמן, “זה הדבר החשוב ביותר, אבל אם יוצאים לעבוד, שיהיה זה במקומות הטובים ביותר, בקידמת ההייטק. אין כל סיבה שהצעירים החרדיים יהיו בתחתית, בשוליים, בחברות הנמוכות”.
את חברת ‘קמא-טק’ ייסד פרידמן, עם שורה של דמויות בולטות מעולם ההייטק הישראלי, מתוך מטרה לענות על שלושה צדדים: השמה בעולם ההייטק לאלפי חרדים בעלי הכשרה טכנולוגית בחברות ההייטק המובילות בישראל; הכשרות טכנולוגיות לצעירים הזקוקים להשלמות וקידום בצורה של כנסים ומפגשי למידה עם ה’גדולים’ בתחום; ועזרה ליזמים חרדים, באמצעות פתיחת דלת בפני משקיעים וחברות ענק בארץ ובעולם.
“גייסנו 35 חברות הייטק ישראליות, מהמובילות ביותר, ביניהם סיסקו, גוגל, מיקרוסופט, IBM, ורינט, ואליהם אנחנו שולחים את הצעירים החרדים שלנו. עד כה טיפלנו באלפי הצעות עבודה”, מספר פרידמן, ומוסיף כי הוא רואה בכך שליחות: “הגיע אלי אדם שיש לו תשעה ילדים רעב ללחם, אמר: אני חייב עבודה. לאיש יש הכשרה טכנולוגית ולאחר ההתערבות שלנו היום הוא מרוויח 22 אלף שקלים. זו הצדקה הגדולה ביותר, לסדר לאדם פרנסה”.
‘קמא-טק’ היא עמותה ללא כל כוונות רווח, אך היא הצליחה לעניין את החברות החילוניות: “אחד מהאקסיומות הידועות בקמא-טק”, אומר לנו אחד מצוותו של פרידמן, “היא שאין חברה שאומרת למוישי לא. גם מנכ”ל גוגל שיוזמן לכנס חרדים והייטק, לא יעז לומר ‘לא’ למוישי”.
• האם אין סכנה בפתיחת שערי ההייטק הישראלי לצעיר החרדי?
“האנשים שלנו נותרים חרדיים במלא מובן המילה. הצביון החרדי נשאר. ניתן להישאר יהודי ירא שמים ולהצליח בהייטק.
“אחד המשקיעים הגדולים בארץ, גיגי לוי, השתתף בכנס האחרון של קמא-טק, ובסיכום החוויה האישית שלו הסביר כי התדהמה שלו היתה לא מהרמה הגבוהה של החומר האנושי, אלא מכך שכולם נותרו חרדים גמורים ונאמנים לערכיהם לצד ההצלחה הגדולה”.
חזרו לחולצות לבנות
“אני אומר לאנשים שלנו: אתם שגרירים של הציבור החרדי”, מסביר פרידמן, “הדברים הללו נותנים להם תחושת שליחות. בכנסים שלנו גיליתי כי צעירים חרדיים ‘מודרניים’ שהחלו ללבוש חולצות צבעוניות, חזרו אצלנו לחולצות לבנות ולציציות בחוץ. הם חשים רצון להשתייך לחרדיות כזו שלא מתפשרת”.
במאגר של ‘קמא-טק’ מצויים למעלה מ-4000 חרדים בעלי הכשרה בדרגות שונות המבקשים עבודה. יש עוד מסתבר. “אומרים שהחרדים לא עובדים, יש אלפים שמחפשים, רק תתנו להם עבודה” אומר פרידמן.
• האם אין חרדים שמסרבים לעבוד במקום מעורב?
“מה שאנחנו מנסים לעשות זה למצוא פתרונות טובים. יש מאות חברות הייטק בישראל. חלק מן החברות מוכנות ללכת לקראת חרדים ויש שפחות. גם בין החרדים, יש כאלו המעוניינים להתבדל יותר, ויש שהאלמנט הזה פחות מפריע להם.
“אנו מציעים לכל אחד את האפשרויות והוא בוחר לפי דרכו”.
לחרדים קל יותר בעולם ההייטק
הראש הלמדני מפלפולי הסוגיות בסדרי נשים ונזיקין מהווה, מסתבר, יתרון מובהק בעולם ההייטק: “בעולם ההייטק לא כל כך משנה מה למדת, שכן הכל בלאו הכי ישתנה בעוד יומיים. החברות המובילות מחפשות אנשים בעלי יכולת למידה וחשיבה, כאלו שיהיו מסוגלים ללמוד את הטכנולוגיות החדשות, ולחרדים יש את היתרון הזה”.
פרידמן גם מצביע על היבט אנתרופלוגי: “ישנן חברות שונות שאינן נהנות מיכולת יזמות מפותחת. מבלי לציין שמות באופן קונקרטי, ברשימת מאה האנשים המשפיעים היו דמויות שלא נכנסו. ייתכן ואפילו מסתבר שמדובר באנשים מבריקים, גאונים, אולם מה שחסר להם הוא המרכיב של היזמות, של החידוש, של הפיתוח – לחשוב בתוך הקופסה ומחוצה לה. לחרדים יש את זה”.