נילי גינגולד אלשיך מסבירה: איך לומדים מפסנתר ש”הרוצה להיטהר מסייעין בידו”

אספר לכם סיפור מדהים על הפסנתר הזה.

אני נמצאת בבית של קורול גרינברג רחל מרים, אשה יקרה. אמא שלה סיפרה לה שבכל בית יהודי צריך להיות פסנתר. אפילו אם אין הרבה כסף, אין כסף לנעליים – בבית יהודי צריך מוסיקה, כי זה דבר המחיה.

עברו השנים, היא התחתנה ולא היה לה כסף לקנות פסנתר. אחרי תקופה בה היתה נשואה, מצאה איזה פסנתר למכירה.

יחסית הוא היה במחיר זול, כי האנשים רצו לעזוב את הבית.

היא לקחה את הפסנתר הביתה, אבל הוא היה שחור וכמה שניסתה לנקותו לא עזר דבר, הפסנתר לא היה נקי.

יום אחד ניגשה אליה חברה ואמרה לה: את יודעת? את יכולה לשלוח את זה למקום מיוחד ושם ינקו לה אותו. היא דאגה, שמא יהרסו לה אותו.

ואז היא הופתעה לגלות שלאחר הניקוי בא הדבר המדהים הזה: עץ מהגוני יפיפה של פסנתר מדהים.

וזה הסיפור של כל אחד מאיתנו. כל אחד מאיתנו פסנתר – לכל אחד מאיתנו יש מוסיקה – אבל יש לנו בעיה: יש לנו שכבות על גבי שכבות, ולעיתים אנחנו חושבים שאין כבר מה לעשות עם הפסנתר הזה.

אבל זה לא נכון. כי ברגע שאנחנו רוצים, ככתוב, הרוצה להיטהר מסייעין בידו, ה’ עוזר לנו.

אני מאחלת לכל אחד מאיתנו שיגלה את הצלילים המיוחדים שלו, כי בכל אחד מאיתנו יש מוסיקה.