צריך לקרוא לילד שמו: פעולת טרור

השבוע נחשפנו למניפולציה המכוערת שמנסה החמאס בעזה להפעיל על משפחתו של חלל צה”ל אורון שאול הי”ד.

ליבנו התפלץ מהאכזריות שבשליחת מסרים למשפחה שכולה, וזיוף מכתב שנכתב כביכול בידי הבן, כאילו לא די לה בכאב הנורא המלווה אותה מאז נפילת בנה.

אבל האמת היא שאין סיבה להיות מופתעים. החמאס הוא ארגון טרור רצחני, שאין בעולמו רגשות וערכים אנושיים. הוא יורה לעבר גני ילדים, ומשתמש בילדים כבמגן אנושי.

הוא מעביר מחבלים וכלי נשק באמבולנסים, ומסתתר תחת מרכזים רפואיים. חיי אדם, גם של בני עמו, חשובים בעיניו כקליפת השום. זה האוייב שמולו אנו עומדים.

רשעים ביד צדיקים

אנחנו במלחמה, אך בעוד לנו יש קווים אדומים, לצד השני אין.

על כך אמרנו בימי החנוכה את תפילת ‘ועל הניסים’, שבה אנו מודים לקב”ה על שמסר “רשעים ביד צדיקים”. ולכאורה מה הנס כאן, וכי לא צפוי שהצדיקים ינצחו את הרשעים? אלא שזה נס גדול, כי בעוד לצדיקים יש מגבלות על מה שמותר לעשות גם בעת מלחמה, ל’רשעים’ אין מגבלות, והכול כשר בעיניהם.

לחמאס אין בעיה לשגר ילדים ונערים וסכינים בידיהם למשימות התאבדות, בתקווה לשפוך דם יהודים. במקום להזדעזע ממראה תלמידי בתי ספר, נושאי ילקוט על גבם, השולפים סכינים ודוקרים עוברי אורח תמימים, החמאס מאדיר אותם ומציג אותם כגיבורים.

אז עכשיו קיבלנו עוד פעולת טרור, המכוּונת נגד משפחות שכולות. גם פעולה זו נועדה לנעוץ סכין בלב, ולפצוע את נפשן של משפחות שבורות.

אין שום הבדל בין מעשי הטרור האלה, החוצים כל קו אדום אנושי, ושאין מאחוריהם אלא רוע מזוקק.

אך לטרור יש מטרה. הוא נועד לשבור את רוח העם ולגרום לו להיכנע לתביעותיהם של הטרוריסטים. אותם קולות שמתחילים לדבר על הצורך ב’תקווה’ ועל ‘פריצת מעגל השנאה’ – הכרוכות בוויתורים מצידנו בלבד, כמובן – הם היעדים שאליהם חותרים מעשי הטרור.

כך מקווה הטרור להניע מהלכים מדיניים להשגת יעדיו.

למדנו לקח

למרבה הצער, בעבר השיג הטרור מקצת מטרותיו, וגרם להתחזקות הכוחות שהתפתו לניסיון ‘לתת צ’אנס’ לשלום, המושג על-ידי ויתורים וכניעה למחבלים. ואולם אחרי שהתבררה מהותו של ה’שלום’ הזה, ועד כמה כל ויתור ונסיגה הרחיקו את השלום האמיתי וערערו את הביטחון – הציבור כבר יודע לעמוד איתן מול הטרור, וכל פיגוע מגביר את הנחישות לעמוד בשפתיים חשוקות נגדו.

הציבור, שכבר למד על בשרו את מחיר הדמים שנגרם בעקבות עסקת שליט, יֵדע להדוף את המניפולציה הילדותית של חמאס, המקווה להפוך את המשפחות השכולות לכלי משחק בניסיונו להשיג הישגים מול ממשלת ישראל.

את כל הניסיונות האלה יש להדוף בבוז, וב בעת לחבק את המשפחות השכולות ולעודדן מול האכזרים הזורים מלח על פצעיהן. האהבה שלנו תנצח את האכזריות שלהם.