הנשיא ריבלין מודאג: ילדי כפר קאסם ומודיעין עילית אינם מכירים

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, נשא נאם היום (רביעי) דברים בכנס הפתיחה של ‘תקווה ישראלית בחינוך’ שהתקיים במוזיאון ‏ישראל, ‏בהשתתפות מאות מנהלים ומורים מרחבי הארץ, מכל המגזרים אשר פועלים למען חינוך לשותפות.

‏‏’תקווה ‏ישראלית בחינוך’ בהובלת בית הנשיא ובשותפות עם משרד החינוך ופורום דב לאוטמן למדיניות החינוך, נועדה לעודד ולטפח מנהיגות חינוכית מחויבת לחינוך לשותפות, להרחיב ולהעמיק את שיתופי הפעולה בין מנהלים ‏ממגזרים שונים ואנשי חינוך וחברה מובילים, ‏ולהעלות את החשיבות שבחינוך לשותפות לסדר היום הציבורי.‏

הנשיא פתח את דבריו בהתייחסות לאירועי הימים האחרונים: “אני רוצה לפתוח בדברים היוצאים מן הלב ברוח הימים האחרונים. חופש הביטוי, הוא ערך יסוד דמוקרטי, והוא מהותי לכולנו. לנשיא, ולאחד העם. אנחנו מאד לא מסכימים אחד עם השני, המחלוקות ביננו נוקבות, עד תהום, ודווקא משום כך, בוא נתווכח אותם כהוגן, בואו נתווכח אותם נכון, בואו נקשיב, ולא נחליף מהלומות.

“פעמים רבות אני שואל את עצמי, ברוח הרעיונות שליבנתם כאן היום, איך באמת מטפחים, למרות הקשיים, שיח של תקווה. אני מקפיד להזכיר לעצמי, כי כולנו דורשי טובתה של המדינה הזו, ואוהביה בלב ונפש, ופועלים מתוך המחויבות והדאגה לה”. 

בהמשך דבריו התייחס הנשיא למרקם החברתי המיוחד במדינת ישראל והאתגרים הניצבים בפנינו לאור זאת – ואמר: “ההתמודדות עם החומות, בהן עסקתם היום, ושנבנו וגבהו לאורך השנים בין השבטים, יצירת המפגש וההבנה ביניהם, בינינו, מציבים בפניכם, כאנשי חינוך, אתגר אדיר.

“גם אני גדלתי על קו התפר בין שבטים, על קו גבול בין זהויות וערכים. כילד, גדלתי בשכונת רחביה החילונית, על גבול שערי חסד החרדית. מחד, בן למזרחן – מתרגם הקוראן, שרבים מחבריו היו ערבים, ומאידך, בן לאם רוויזיוניסטית שטיפלה לא פעם בפצועי האצ”ל. המפגש בין הזהויות הללו זכור לי היטב מילדותי. היה לו תפקיד מפתח בעיצוב האישיות שלי. עבורי, שגדלתי בסביבה ערכית יציבה, שזכיתי לחינוך שורשי ומעמיק-המפגש הזה נעשה ממקום בטוח.

כדי ליצור מפגש משמעותי – צריך חינוך שלא מתבייש – אבל גם לא מתחמק, מלגעת בנקודות הכואבות, בקווי התפר העדינים.

“לא רחוק היום, שבו הילדים שלנו, מרעננה, מכפר קאסם, מבית אל וממודיעין עילית, יחזיקו יחד בהגה ההנהגה. אבל, הילדים האלה, אינם מכירים אחד את השני. הם לא יודעים כלום אחד על השני. ולצערי הרב, חלקם אף שונאים אחד את השני. מה שהם עוד לא יודעים – הוא שבסדר הישראלי החדש, הם תלויים אחד בשני”.

עוד הוסיף הנשיא: “אנחנו כאן היום, כי אנחנו יודעים ומבינים שבסדר הישראלי החדש, החינוך לשותפות, כבר איננו פעילות בית ספרית נחמדה ואקזוטית, להכרת האחר ואורחות חייו. אנחנו כאן משום שאנחנו מבינים שבמציאות הישראלית הנוכחית, החינוך לשותפות, הוא הכרח.

“אין לנו שאיפה או רצון לבטל את מערכות החינוך הנפרדות, אבל גם אין לנו את הפריבילגיה לוותר על בניית הגשרים והקשרים ביניהן. אנחנו יודעים שהגשרים הללו הם התנאי לעתידה של החברה הישראלית, לעתידה ושגשוגה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית”.

עוד נשאו ‏‏דברים באירוע מנכ”לית משרד החינוך מיכל כהן ויו”ר קרן לאוטמן, מר נעם לאוטמן.