קמב”צ זק”א: “לטפל בתינוק או במחבל פצוע בראש? ניגש לתינוק”

אנשי ארגון זק”א הצהירו בעבר שהם מטפלים בזירות פיגועים קודם ביהודים ורק אחר כך במחבל.

הבוקר, בעקבות ההנחיה החדשה של הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית,  לפיה על צוותי הרפואה  מעתה והלאה למיין נפגעים ולטפל בהם רק לפי חומרת הפציעה, שוחח קצין המבצעים של זק”א, חיים וינגרטן, עם השדרן גבי גזית ב’רדיו ללא הפסקה 103FM’.

ויינגרטן הסביר כי “בפועל זה לא שאלה בכלל. עד שחבלן משטרה לא ‘מזכה’ את המחבל, אני לא ניגש אליו. כי אני לא יודע אם יש או אין עליו מטען, חס ושלום”.

גזית: אם שוכבים על הרצפה שני פצועים, האם תטפלו קודם בפצוע קשה או קודם ביהודי?

וינגרטן: “לפני יומיים הייתי בפיגוע בגשר המיתרים. המחבל ברכב ירוי, פגוע ראש, ירו בו בראש, עם סימני חיים, ויש שם תינוק בעגלה שהוא דרס אותו, שהיום אנחנו יודעים שהרגל שלו במצב של כריתה, אתה שואל אותי אם לגשת קודם לתינוק או למחבל? אני ניגש לתינוק”.

גזית: ואם במקום התינוק יש אדם מבוגר שרגלו מסורקת ולידו המחבל שנפגע בראש?

וינגרטן: “כל רוצח, לא רק מחבל, כל רוצח, האם לטפל בו או בקורבן שלו? אני אגש קודם לקורבן, אחר כך למחבל”.

גזית: מי החליט את זה? יש לכם בזק”א מדיניות?

וינגרטן: “אנחנו נמצאים במצב קשה מאוד בנושא הזה. אני זוכר מקרה של מחבל שהייתה לו ‘תאונת עבודה’ בזמן שהיה בדרך לבית ספר להתפוצץ שם עם מטען.

“אני הייתי באמבולנס מאחורה וסידרתי את המחבל לקראת העברתו לטיפול הרפואי, ופתאום התחלתי לצרוח ולרעוד ‘במי אני מטפל? באדם שרצה לרצוח ילדים?’. הראש שלי אמר לזרוק אותו מהאמבולנס של זק”א, מה הוא עושה באמבולנס הזה בכלל?”.

גזית: אפשר לחלוטין להבין אותך.

וינגרטן: “הייתי ממש בסערת רגשות, ואני זוכר שמפקד זק”א ירושלים בנצי אוירינג אמר לי ‘חיים, מה קורה?’ בשנייה אחת עברו לי בראש כל הזוועות שהמחבל רצה לעשות”.