הנחיה: לטפל קודם בפצוע הכי קשה – גם אם הוא המחבל

הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית החליטה לשנות את הנהלים הקיימים וקבעה, כי בניגוד לכלל שהיה עד כה, לפיו הונחו הצוותים לטפל קודם כל בפצועי הפיגוע, בבחינת ‘עניי עירך קודמים’ –  מעתה והלאה יש למיין נפגעים ולטפל בהם רק לפי חומרת הפציעה.

ההחלטה הדרמטית נחשפה לראשונה ב’ישראל היום’.

בין הגורמים שתרמו לשינוי ההוראות אפשר לציין מקרים שבהם בוצע לינץ’ במי שנחשדו בטעות כמחבלים – כפי שאירע באוקטובר השנה בפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע.

הלשכה לאתיקה היא הגוף היחיד בארץ האחראי לקביעת הסטנדרטים של האתיקה הרפואית לכל הרופאים והצוותים הרפואיים. להנחיותיה השפעה על כל הצוותים במוסדות הרפואה, החירום וההצלה בארץ, וגם על מי שאינו רופא, כולל פרמדיקים, חובשים, אחים ואחיות ועוד.

ביטול הנוהל הקיים נעשה בתחילת השבוע, במסגרת ההנחיות שמתפרסמות באתר ההסתדרות הרפואית. מנגד, ביטול הנוהל נעשה ללא פרסום פומבי יזום לציבור. בכירים בהסתדרות הרפואית אמרו ל’ישראל היום’ שבארגון חששו מביקורת פוליטית וציבורית נרחבת על ההחלטה, בזמן גל הטרור.

ההחלטה התקבלה לאחר דיון ממושך שהתקיים בלשכה לאתיקה לפני כשבוע.

הדיון התקיים לבקשת ארגון רופאים לזכויות אדם, שפנה ללשכה וציין כי ההנחיה הקיימת סותרת באופן קשה את עקרונות האתיקה הרפואית המקובלים בעולם, וכן את החוק ההומניטרי הבינלאומי.

יו”ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, ד”ר תמי קרני, אמרה ל’ישראל היום’: “הסיבה לביטול היא שהרופאים אינם שופטים. משמעות השארת ההנחיה היא שהרופא צריך לחקור מי אשם ולהעניש אותו באמצעות אי מתן טיפול. באירוע רב-נפגעים קל מאוד לעשות טעויות בזיהוי, וברור שרופא מטפל בשטח בפצועים לא יכול לעשות זיהוי מדויק של הנפגעים.

“עליו להיות מרוכז בהצלת חיים של כמה שיותר אנשים. לא הגון להוסיף למטלות הרופא גם קריטריונים למיון שאינם קשורים לבריאות הנפגעים”.

העיקרון שלפיו “עניי עירך קודמים” בזירת הפיגוע היה חלק מהנחיות הלשכה לאתיקה שנכתבו ב-2008.

את ההנחיות הקודמות ניסחה קבוצת רופאים, ובהם פרופ’ פיני הלפרין, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בביה”ח איכילוב בתל אביב ומבכירי המומחים ברפואת החירום בארץ. לדבריו, מחיקת העיקרון הקודם היא טעות, ובמקום זאת היה צריך לקיים דיון בנושא ובסופו לפרט את העקרונות המנחים לטיפול באויב.

פרופ’ אסא כשר, חתן פרס ישראל, מבכירי החוקרים בארץ העוסקים באתיקה ובמוסר ומחבר “רוח צה”ל”, מתנגד נחרצות לשינוי התקנון של הלשכה לאתיקה.

לטענתו, מובן מאליו שיש הבדל בין אתיקה רפואית במצבים רגילים לאתיקה במצבים מיוחדים: “הדוגמה הבולטת ביותר היא מיון חולים בשדה הקרב (טריאז’), שלא פועל רק לפי שיקולים רפואיים אלא גם יש בו שיקולים נוספים – כמו איך אפשר לעזור למפקד להחזיר את החיילים ללוחמה”.

גם באירוע טרור, אומר פרופ’ כשר, “אי אפשר להגיד שהשיקולים צריכים להיות רק רפואיים. זה לא בא בחשבון. נניח שיש שני פצועים קשה. אחד קצת יותר קשה מהשני, אבל הקשה יותר הוא המחבל. תטפל בו, ורק אחר כך בקורבן הטרור? לא מתקבל על הדעת. בזירת פיגוע חורגים מהשיקולים הרפואיים הטהורים, וכך ראוי שיהיה.

ונניח שבמקרה כזה, של שני פצועים, נפגע הטרור נפטר לאחר שהרופא לא הספיק לטפל בו – נבוא למשפחה ונגיד לה שאנחנו מצטערים, כי לא היתה ברירה אלא לטפל קודם במחבל? זה אבסורד, על פניו. היה צריך לקבוע כללים מדויקים יותר לטיפול רפואי באירועי טרור, ולא להשאיר את ההחלטה לרופא בשטח”.