אני שם את היד שלי באש, שהילארי קלינטון חושבת בדיוק כמו ג’ון קרי

היינו כמה עיתונאים סביב אחד השולחנות של ‘פורום סבן’. הקשבנו לדברים של שר הבטחון. התחילה שיחה בלחישות.

• הוא יודע שהוא מדבר און רקורד?
• לא מאמין, הוא לא היה מדבר ככה בפומבי.
• אולי צריך לסמס לעופר הדובר שלו?
• השתגעת? תראה איזה כותרות הוא נותן.

כשיעלון סיים, היינו בטוחים שהאדמה תרעד.

בעיתוי פוליטי רגיש, כשהרפובליקנים שוב תוקפים את הנשיא ברק אובמה על הקושי שלו להבין באיזה עולם הוא חי, מגיע שר הבטחון הישראלי ומדבר נגד חוסר המנהיגות האמריקנית במאבק בדאע”ש.

לא יכול להיות שהוא רצה שזה יתפרסם. טעינו. זה עשה איזה חצי כותרת וזהו. מגיע שר בטחון של מדינה, שבדיוק מתחננת עכשיו לעוד קצת כסף מארה”ב, ומותח ביקורת על הנשיא במגרש הביתי שלו, ימים ספורים אחרי שתומכים בדאע”ש ביצעו פיגוע בקליפורניה.

טבעי. לא סיפור. ככה זה בחברות המעוותת בין מעצמת העל ללקוחה הממורמרת שלה במזרח התיכון, כבר לא מעט זמן.

דניס רוס, המתווך הנצחי, כתב בספר הזיכרונות שלו בגילוי לב על התכנסות צוות השלום בראשותו, לקראת גיבוש הצעת התיווך האמריקנית בין ישראל לפלשתינים. כל חברי הצוות, כתב רוס, חשבו שצריך להציע הצעה טריטוריאלית, שהפלשתינים יקבלו בסופו של דבר שטח ששווה לגודל השטח שנכבש מהם ב-1967. מאה אחוז.

כולם חשבו ככה, אבל ההצעה שהוצגה הייתה שונה והעניקה לישראל עוד 3% משטחי יו”ש. בונוס. צ’ופר.

שאלתי את רוס פעם – למה? הוא ענה שצוות השלום לא פעל בצורה של דמוקרטיה והוא, כראש הצוות, לא חשב שמעמד הפלשתינים זהה לזה של המצרים שקיבלו מאה אחוז מהשטח שלהם בחזרה, או הסורים שהוצע להם 100%.

חוץ מזה, הנשיא קלינטון לעולם לא היה מקבל את זה, סיכם רוס.

•

לא יהיה אף פעם הסדר בינינו לביניכם, אמר לי פעם סאיב עריקאת, כל עוד המתווך האמריקני יבדוק קודם כל מה ההצעה שיכולה לעבור פוליטית את ראש ממשלת ישראל, ואז יקדם רק את ההצעות שעוברות אותו. צודק.

אהרון מילר, מאותו צוות שלום, סיפר פעם איך זה קרה לתיווך האמריקני שהוא הפך לכל-כך חד צדדי.

אני הייתי שם, אמר מילר, בחילופי השלטון מהנשיא בוש הראשון לקלינטון. הטראומה של העימות עם ישראל ויצחק שמיר על הערבויות הייתה כל-כך גדולה, שהממשל נשבע לעצמו, למרות שכביכול ניצח, שלעולם לא עוד.

מאז ממשלים אמריקניים עושים ככל יכולתם לא להתעמת עם ישראל. מזכיר המדינה האמריקני מגיע לנתניהו, שומע ממנו ‘לא’ מהדהד, והולך כנוע ומדוכדך לאבו מאזן, לבשר לו שלא הצליח לחלץ מנתניהו דבר.

שמעתי את ג’ון קרי ב’פורום סבן’. הוא לא עשה הצגה. הוא באמת נראה שבור לב ומוטרד. עשה רושם שהוא באמת חושב שישראל דוהרת לכיוון של פירוק הרשות הפלשתינית, אינתיפאדה, מדינה דו לאומית.

“תזכרו מה שאמרתי לכם”, הוא אמר באחד הרגעים בהבעה של נביא זעם.

יממה לאחר מכן הגיעה הילארי קלינטון, המועמדת המובילה להחליף את אובמה. אני שם את היד שלי באש, שהיא חושבת בדיוק כמו קרי, אבל היא נשמעה מקסימום כמו כחלון.

נוהגים להשוות את הברית בין ישראל לארה”ב ליחסים בתוך המשפחה. יאללה. נזרום עם זה. אם ככה, אז מסתבר שמדובר באבא שרואה את הבן שלו דוהר לעבר הקיר ובמקום לרוץ להציל אותו, הוא צועק לעברו בלחש: “היי, תיזהר”.

• המאמר התפרסם ב’הארץ’: drucker10.net