יחימוביץ נגד שמחון: “קפיטליסט מיושן עם עוינות לחרדים”

“מינויו של אבי שמחון למחליפו של קנדל היא כנראה דרך צינית של נתניהו ללעוג לדוח העוני, לעניים, לשותפותיו הקואליציוניות ולציבור כולו”. כך תקפה היום (מוצ”ש) חברת הכנסת שלי יחימוביץ את מינויו השנוי במחלוקת של פרופ’ אבי שמחון ליו”ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.

יחימוביץ’ אמרה עוד,  כי שמחון “הוא קפיטליסט מיושן עמוס קלישאות שאבד עליהן הכלח, עם עוינות גלויה כלפי עניים בכלל וחרדים בפרט, ומינויו כבר מנבא כמה רע עוד יותר יראה דוח העוני הבא”.

מנגד ברך היו”ר היוצא פרופ’ יוג’ין קנדל את המינוי: “אני מברך על מינויו של פרופ’ אבי שמחון ליו”ר המועצה הלאומית לכלכלה. לאבי ולי היכרות רבת שנים מאז הלימודים המשותפים באוניברסיטה העברית ותוך שיתוף פעולה הן במחקר והן בעבודת הממשלה בזמן היותו יועץ שר האוצר.

“אני מעריך את אבי ככלכלן מקרו מוכשר ומעמיק, ובטוח שתחת הנהגתו, יחד עם הצוות המצוין, המועצה תמשיך להיות אחד הגופים המרכזיים והחשובים בקביעת המדיניות הכלכלית של ישראל ובקבלת החלטות של הממשלה. אני מאחל לו ולמועצה הצלחה ועבודה פורייה לטובת מדינת ישראל ואזרחיה”.

“משפחה עם 8 נפשות? הרסני”

מוקדם יותר פורסמה ב’חרדים 10′ התבטאות עבר בעייתית של היו”ר החדש, בהקשר לציבור החרדי בישראל.

פרופ’ שמחון פרסם לפני חמש שנים מאמר בעיתון ‘דה מרקר’, תחת הכותרת “משפחה עם 8 ילדים היא חטא” – ועורר סערה. ח”כ משה גפני הגיב אז: “פרעה קדם לו במדיניות של ‘פן ירבה'”.

במאמר עצמו שאל שמחון מדוע “איננו כמו שוודיה, פינלנד ודנמרק, ומהי תקרת הברזל שמונעת מישראל להצטרף לעשר או חמש עשרה המדינות המשגשגות בעולם?” – והשיב: “הסיבה נעוצה בעובדה שבישראל שתי קבוצות גדולות – חרדים וערבים – שמשקלן גדל במהירות ושבתוך עשורים מעטים ייהפכו לרוב, הנבדלות כמעט לחלוטין משאר הכלכלה.

 “כיום שתי הקבוצות הללו מקבלות כמחצית מתקציב החינוך, פשוט מפני שרוב הילדים בחינוך היסודי נמנים עמן, אך לשתיהן מערכות חינוך נפרדות שהישגיהן נופלים באופן משמעותי מאלה של מרבית המדינות המפותחות.

 “מי שסבור שהפתרון טמון בהגדלה נוספת של תקציב החינוך טועה ומטעה. כבר כיום הנתח מהתוצר שמדינת ישראל מוציאה על חינוך גדול ב-65% מזה שמוציאות המדינות המפותחות. אלא שאצלנו, נשים במגזרים רחבים יולדות שמונה ועשרה ילדים, והתוצאה היא שאנחנו מוציאים יותר ויותר על חינוך מבלי לשפר את ההישגים”.