במושב זרועה הכריעו: לא רוצים פה ישיבה

כמעט שנה חלפה מאז הוקם הסניף הדרומי של ישיבת ארחות תורה, בראשות הגראי”ל שטיינמן, במושב זרועה שבנגב.

לקראת הרישום לשנה הבאה הוחלט לאתר במושב מקום גדול יותר, כדי לאפשר את הרחבת הישיבה. בשלב מסוים נמצא מתחם הממוקם בכניסה לישוב, ובסמוך ליישוב מבועים. כדי לקבל את 50 הדונם שכולל המתחם, היה צורך באישור של ועד מושב זרועה.

לפני מספר ימים התכנסו חברי המושב והכריעו, ברוב של 57 מול 17, להתנגד להמשך שהותה של הישיבה ביישוב. אחד המתנגדים הבולטים לישיבה, יוני קאפח, אף הודיע כי יציג צו מבית משפט המחייב את הישיבה לעזוב את זרועה. מולו ישנם תושבים לא מעטים שאינם מתנגדים לנוכחות, ואף שמחים שישיבה פועלת ביישוב – אך נראה שהמתנגדים קולניים יותר.

בנתונים הללו, נכון לעכשיו, ספק רב אם הישיבה תמשיך לפעול ביישוב גם בשנה הבאה.

 הישיבה בזרועה היא סניף שני ל’ארחות תורה’, כאשר הסניף הצפוני – ‘רינה של תורה’ – ממוקם בכרמיאל. 

התושבים מפגינים

הישיבה בזרועה נוסדה לאחר פטירת הגר”י מאיר זצ”ל, מי שעמד בראש הישיבה הקודמת שפעלה ביישוב. כאשר הגיעו ראשי הישיבה אל הגראי”ל שטיינמן בשאלה מה לעשות ואיך להמשיך ולהחזיק

אותה, השיב הגראי”ל כי יוקם במקום סניף של ‘ארחות’, שינוהל אף הוא על ידי הרב יעקב ורז’בינסקי, המנהל של סניפי ‘אורחות תורה’.

במקביל לפתיחת הישיבה ב’זמן אלול’, החלו כמה מתושבי המושב להתעמת עם התלמידים, תוך שהם מגלים התנגדות עזה לעצם קיומה של ישיבה בזרועה, כולל קיום הפגנות מול מבנה הישיבה, והפרעה לעריכת השיפוצים, לקראת הגעתם של התלמידים למקום. המשטרה נאלצה להתערב ולפזר את המתפרעים, בניסיון להשיב את השקט למקום.

בר”ח אלול התעתד ראש הישיבה הגראי”ל שטיינמן להגיע ולשאת דברי חיזוק, כפי שהוא נוהג בשאר סניפי ישיבתו, אך החשש של המשטרה מפני פרובוקציות מצד מקומיים, הביאו להחלטתו שלא להגיע אל הישיבה.

יצוין כי גם בחייו של הרב מאיר זצ”ל היו תושבים שהתנגדו לישיבה, אלא שבקשה אישית מצידו הביאה להרגעת הרוחות, זאת בעיקר משום שהיא כללה מעט תלמידים.