ראש ישיבת ‘בית מאיר’ בבני ברק, הגאון רבי צבי רוטברג, הנמנה על ‘הפלג הירושלמי’, תקף במהלך שיחה מיוחדת שמסר בישיבה לרגל ימי החנוכה את הקמת מפלגת דגל התורה על ידי הגראמ”מ שך זצ”ל, ואמר: “לא שמענו שהחזון איש שלח איזה בן תורה, והוא גם לא יסד מפלגה של בני תורה, בשביל לשלוח אותם לכנסת”.
לדבריו, “אנחנו יש לנו את החרבות שלנו, עם החרבות שלנו אפשר לנהל את המלחמה הרבה יותר טוב”.
“אני רוצה להגיד משהו”, פתח ראש הישיבה את שיחתו. “אני חושב, אולי זה לא פופלארי מה שאני אגיד עכשיו, אני חושב שחלק מהבעיה שלנו היא הייתה, אני זוכר את עצמי בתור ילד קטן, לא שמענו אף פעם שבן תורה יושב בכנסת, אפילו בקושי שמענו שבן תורה יושב בעירייה, בקושי שמענו על זה.
” בני תורה ישבו בבית המדרש. איי, בני תורה צריך להלחם? ודאי. צריכים לשלוף את החרבות שלהם. אבל חרבות של לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי.
“כשמנסים לעשות את המלחמה של דוד המלך דרך הכהנים ודרך הלוויים – אז ככה נראים. אתם לא חייבים להסכים איתי. אני חושב שזאת הבעיה”.
בהתייחסו להקמת מפלגת דגל התורה אמר: “לא שמענו שהחזון איש שלח איזה בן תורה, והוא גם לא יסד מפלגה של בני תורה, בשביל לשלוח אותם לכנסת, לא שמענו מזה, זה ‘ברך ה’ חילו’. לנו יש סוג של מלחמה אחרת , לגמרי צורה אחרת של מלחמה”.
ראש הישיבה ציין, כי “בפולין כן שלחו פעמיים גדולי ישראל – פעם אחת בסיים הליטאי שלחו את הרב מפוניבז’ ובסיים הפולני שלחו את רבי מאיר שפירא. שניהם די מהר ברחו משם. אני לא יודע אם אפילו היו שם כמה חדשים, ואני לא יודע אם אפילו היו כמה שבועות שמה … אני בכל לא יודע. יש ‘לא יסור שבט מיהודה’ זה שייך לאנשים אחרים, ויש את החלק שלנו”.
ראש הישיבה הוסיף: “אני לא יודע אם חלק מהקלקולים לא יצאו מזה שאנחנו – שבט הכהנים ושבט הבני תורה – שהיסוד שלנו זה ל’הבדל מדעו’ ולצאת מכל העניינים האלה, שאנחנו פתאום לוקחים חרבות שלא שייכים אלינו.
“יש את החרבות שלנו, אנחנו ודאי שיש לנו את החרבות שלנו, עם החרבות שלנו אפשר לנהל את המלחמה הרבה יותר טוב. המלחמות שלנו זה ‘ויוותר יעקב לבדו’, אנחנו לא שייכים לאף אחד ולא אומרים ‘שלום עליכם’ לאף אחד ולא שום דבר.
“אני זוכר מיד בתחילה, כשהתחילו ללכת פעם ביניהם, אז נהינו חברים טובים איתם, חברים שלהם, אז כשמישהו עשה חתונה הגיעו כל השקצים לשם, כשמישהו עשה בר מצוה אפילו, הוא כבר הזמין את כולם.
“אני זוכר שר’ חיים שאול קרליץ לפני כמה וכמה שנים, אני כבר לא זוכר מתי זה היה, אז הוא כתב איזה מחאה ב’דגלינו’ על זה שכל הבני תורה רצו לראות איזה רשע אחד. אני לא יודע אולי הוא היה שר, אולי היה ראש ממשלה, אני כבר לא זוכר מי הוא היה ומה היה, רצו לראות אותו.
“אדם שאם הוא נוגע בכוס יין שלי עם האצבע למעלה, אז אסור לשתות את היין שלו, אז הוא נהיה אדם חשוב … אז אתה רץ…. להסתכל עליו.
“בן אדם זה, זה נבע מעקירת ה’לבדו’, אנחנו צריכים ללכת עם ה’לבדו’ – אני חושב שזה יהיה פיתרון גדול. אני מדבר שטויות. אני יודע? אפשר לגלגל בכלל את הגלגל אחורה? מה עם המשרות? ומה עם התקציבים? מה עם כל הדברים האלה? זה דברים שלא נשמע כמותם. זה דברים שבכלל אי אפשר לשמוע”.