עם ‘רבה רפורמית’ שעשתה שינוי בברכה: כך חגג ריבלין את חנוכה
נשיא המדינה ראובן ריבלין נפגש אמש לשיחה מדינת עם הנשיא האמריקני ברק אובמה.
לאחר הפגישה הדליקו הנשיאים, מלווים ברעיותיהם, נר רביעי של חנוכה, באירוע הדלקת נר חנוכה המסורתי המתקיים בבית הלבן.
הנשיא אובמה ציין באירוע: “חג החנוכה מהווה סמל למאבק למען חירות ולמען חופש דת והוכיחו כי על אף שהיו מעטים, חירות גברה על עריצות, ותקווה גברה על הייאוש.
“זה לא מקרי שכשאנחנו נדרשים לדבר למען פליטים או נגד אפלייה דתית, היהודים האמריקנים זוכרים מה זה אומר להיות זרים והם מובילים את הדרך”, אמר הנשיא אובמה.
באווירה מבודחת יותר, כשהתעמק הנשיא בסיפור המכבים, הוא ידע לקשור בינו לבין תסריט אחר, מעודכן יותר. “זה נשמע כמו התסריט החדש של ‘מלחמת הכוכבים'”, אמר אובמה, “אבל למעשה זה קרה קצת מוקדם יותר”.
הנשיא ריבלין מצידו סיפר גם הוא על ההשראה של חג החנוכה וההשפעות שלו על חייו ועל פועלו, ותיבל בבדיחה ריבלנית אופיינית: “לא קל להיות הרחק מהמשפחה, במיוחד בחג החנוכה, אבל אמרו לי שהלטקס והסופגניות יהיו שוות את הדרך…”
על הנרות ברכה הרבה הרפורמית סוזן טאלווי, שחבשה כיפה סרוגה, והכניסה כמה שינויים בברכה, כאשר ברכה: ” שעשה נסים לאבותינו ולאמותינו…”
-
בשיחה שמסר הגאון רבי צבי רוטברג ראש ישיבת ‘בית מאיר’, לרגל ימי החנוכה הוא התייחס לחוק הגיוס המתוקן כשהוא מתבטא בחריפות נגד ‘יהדות התורה’, ומשווה את מצביעיה למתייונים.
תיעוד וידאו מדבריו המלאים: “בתקופת המקדש”, אמר, “מסתבר שהיו לפחות מאה אלף מצביעים ל-ג׳ (יהדות התורה) אם לא הרבה יותר. איך יתכן הדבר שכולם שתקו חוץ מאחד עשר חשמונאים, איך קרה כזה דבר?
הרי טימאו אז את המקדש”, המשיך, “היוונים קבעו תקנות של טומאה על נשים שנישאות ועוד דברים נוראיים על הדור, איך קרה שבמשך שנים עברו על כך בשתיקה? אלא שהיהודים מצאו אז היתרים כמו ׳טומאה הותרה בציבור׳ ועוד כל מיני היתרים שיש, כך קרה שבמשך שנים רבות הייתה טומאה ממש בבית המקדש רחמנא ליצלן. יכול להיות שהיו ליהודים באותה תקופה כל מיני חשבונות איך להסתדר עם זה, ומסתמא שהיה כך, אבל בבית המקדש הייתה טומאה. אם כן איך קרה שלבסוף קמו כמה בודדים – בני החשמנואים ונלחמו על טהרת המקדש? התשובה לזה, מפני שהם לא עשו חשבונות.אחד עשר החשמונאים יצאו למלחמה למרות שזה חסר סיכוי והם עומדים להיהרג, ולמרות שההיגיון אומר שצריכים לחפש דרכים אחרות. להסתדר עם היוונים ולהגיע איתם להבנות, בכל זאת הם לא עשו חשבונות! זה נקרא ‘חיל השם’.
כשהפסוק אומר ׳ברך ד׳ חילו׳ אומר על כך רש״י שהכתוב מדבר על אותם אחד עשר חשמונאים. שאמנם הם אחזו חרב בידם אבל לא זה מה שהביא להם את הניצחון, זו לא הייתה מלחמה כמלחמות דוד המלך, שם חישבו את מהלכי הקרב. ׳לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי׳, ה׳רוחי׳ הזה שאומר הכתוב זו צורת המלחמה מול הטומאה. ולמרות שהם יוצאים למלחמה בה הם לכאורה עומדים להיהרג, במלחמה הזו אין מקום למהלכי המלחמה הרגילים אלא רק לרוח ה שבקרבם.
“מלחמת החשמונאים זה מלחמת הכהנים של בני לוי, ובכזו מלחמה לא צריכים תכניות ואין מקום לחשבונות, זה רק על ידי קנאת ד׳ צבאות. ולקנאת ד׳ צבאות יש פירוש אחד: יראת שמים”.
-
תראו בווידיאו