גיא לרר, מנחה תכנית ‘הצינור’ בערוץ 10, חשף היום (רביעי) בדף הפייסבוק שלו כי נחקר באזהרה במפלג ההונאה של משטרת ישראל, בעקבות טענה של המשטרה כי פרסם חומרי חקירה אסורים.
על פי לרר, הסיבה לכך היתה פרסום של סרטון שהפיק הפעיל החברתי, עו”ד ברק כהן, על שוטר מתחנת מוריה.
“החלטתי להוציא את זה כאן לפני שתגיע איזו הדלפה מכוערת שאחריה אצטרך רק להתגונן”, כתב לרר.
“זומנתי לחקירה באזהרה במפלג הונאה של המשטרה. הובלתי יחד עם עצורים הכבולים באזיקים בידיהם וברגליהם לחדר טביעות האצבעות וצולמתי במאג שוט. האשמה: ‘פרסום חומרי חקירה אסורים’, סיפר לרר.
איש הטלוויזיה הוסיף: “מהם חומרי החקירה האסורים? סרטון סאטירי של עו”ד ברק כהן נגד אחד השוטרים בתחנת מוריה בירושלים. החברים של השוטר מהתחנה זימנו את ברק כהן לחקירה מדוקדקת שבשיאה ניגנו לו את השיר מיו-טיוב. אני שידרתי את החקירה המוזרה על הסרטון ההיתולי שעלתה כבר בפייסבוק ונצפתה על ידי עשרות אלפים, ועכשיו אני חשוד בעבירה שדינה עד שנת מאסר. בחקירתי נכח ראש מפלג ההונאה. עד כדי כך”.
“אין לי פה עניין להצטייר כקורבן. החקירה היתה אדיבה ובשום אופן לא חוויה טראומטית או משהו שמתקרב לזה אפילו. העניין הוא עקרוני. בשיחות שניהלתי עם החוקרים הגענו לדיון ער על הביקורת שאנחנו מותחים ב’צינור’ על תפקוד המשטרה לאורך שנים. אולי במקרה, אולי לא.
“שאלתי האם חקירות פריצה, גניבות ואלימות זוכים לאותה תשומת לב כמו אותה חקירת ענק על העלבת שוטר. בינינו, אין צורך אפילו להשיב על השאלה הזו. אולי מטרת החקירה היתה להפחיד או להלחיץ? אולי. זה די מלחיץ כשמרחפת לך על הראש שנת מאסר ואתה מחכה לתת טביעות אצבע בחדר מלא שקשוקי אזיקים”.
בעקבות החקירה, שיגר ארגון העיתונאים מכתב בהול למפכ”ל המשטרה הנכנס, רוני אלשיך, עליו חתום יאיר טרצ’יצקי, יו”ר ארגון העיתונאים בישראל:
1. ראשית, ברכות על כניסתך לתפקיד החדש. אנו מאחלים לך הצלחה ומקווים שלצד יתר המשימות הגדולות העומדות לפתחך, תפעל לשפר את יחסה של המשטרה לעיתונות ולעיתונאים בישראל.
2. הובא לידיעתנו כי עיתונאי חדשת 10, גיא לרר, זומן בידי המשטרה לחקירה בעקבות שידור סרטון על חקירה שכבר פורסם ברשתות החברתיות ונצפה על ידי עשרות אלפי אנשים.
3. הריני להזכירך את נוהל “עיתונאי – אישור זימון לחקירה ולעריכת חיפוש” של המשטרה, שמכיר ברגישות הסיטואציה ובסכנות שהיא טומנת בחובה לדמוקרטיה ולחופש העיתונות.
הנוהל מציין כי “נדרשת המשטרה לנהוג באיפוק רב בהפעלת סמכויותיה על-פי חוק ולהפעילן רק לאחר מיצוי כל הדרכים החלופיות בחקירה”. הנוהל קובע כי אם התעורר הצורך לחקור עיתונאי או לערוך חיפוש, יועבר חומר החקירה לאישור ראש אגף החקירות והמודיעין, והוא זה שיחליט על ביצוע הפעולה.
הנוהל מדגיש כי עיתונאי יזומן לחקירה רק אם יתקיימו כל התנאים הבאים: זו הדרך היחידה להשיג את המידע הדרוש לחקירה, המידע שבידיו חיוני, והעבירה שנחקרת חמורה. בטרם קבלת החלטה על זימון לחקירה, על ראש אגף החקירות והמודיעין ליידע את המפכ”ל ולקבל את אישורו, ובמקרה הצורך אף יתייעץ עם פרקליט המדינה או עם מועצת העיתונות. ראש האגף בעצמו, כך נכתב, אמור להנחות את ניהול החקירה.
4. האם התנאים והוראות המצוינות בנוהל זה אכן מולאו? כיצד ועל ידי מי התקבלה ההחלטה לזמן את העיתונאי לחקירה?
5. לאור האמור לעיל, משתמע כי אין שום הצדקה עניינית להחלטה לנקוט צעד חריג כל כך של חקירת עיתונאי במשטרה, ונוצרת התחושה כי מדובר בניסיון להטיל אימה על עיתונאי שמעז למתוח ביקורת על המשטרה.
בשולי הדברים, אף עולה תמיהה מדוע בחרה המשטרה לזמן לחקירה דווקא את מגיש התוכנית, שהוא אולי המפורסם בצוות אך לא האחראי על התכנים, מה שמייצר חשש של ניסיון לייצר אפקט של הרתעה בבחינת “למען יראו וייראו”.
אנו רואים בכך ניסיון פסול להעביר מסר ללרר עצמו, שמרבה במסגרת תפקידו להעביר ביקורת על תפקוד המשטרה, אך הפגיעה אינו רק פגיעה אישית בו, אלא פגיעה בכל ציבור העיתונאים ובתוך כך גם בזכות הציבור לדעת ובחובת העיתונות לחשוף עוולות. זו פגיעה שיש לה אפקט מצנן על יכולתנו כעיתונאים למלא את תפקידנו ולבקר את המשטרה ללא מורא.
6. אנו קוראים לך להודיע על סגירת התיק, ולחדד לפקודיך את הנוהל העוסק בחקירת עיתונאים.
7. מדובר במקרה נוסף שמצטרף למסכת עגומה של יחס מכפיר של המשטרה כלפי העיתונאים בישראל. נשמח לקיים בהקדם האפשרי פגישה שתעסוק בנושא זה ובאופן שבו אנו יכולים לפעול יחד כדי לשפר את המצב.