לאחר פטירת המוריש, יש לדאוג לטפל בעיזבון אותו הותיר המוריש. דבר זה דחוף יותר ככל שהעיזבון גדול וסבוך יותר, שכן לא ניתן להשאירו ללא בעלים וטיפול.
לאחר מות המנוח, יש לבדוק האם הוא הותיר אחריו צוואה, או לא, שכן דרכי הפעולה בכל מקרה הינן שונות, כפי שיפורט בהמשך.
על מנת לקבל צווים בעניין חלוקת העיזבון, ישנה אפשרות לפנות לביה”ד הרבני או לרשם לענייני ירושה אשר באזורו התגורר המוריש. במאמר זה נעסוק בבקשה אשר מוגשת לרשם לענייני ירושה, שכן זה המקרה הנפוץ ביותר.
כיצד לפעול במקרה בו המנוח הותיר אחריו צוואה?
במקרה שהמנוח הותיר אחריו צוואה, אזי חלוקת הירושה נעשית על פי הצוואה, ועל מנת לקיימה יש לפנות בבקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה אשר באזורו התגורר המצווה ערב פטירתו. על בקשה זו להיות מוגשת ב-4 העתקים.
הבקשה כוללת הוראות שונות בדבר הזוכים, חלקם בצוואה, כשירותם, גילם, מעמדם המשפחתי וכיוצא בזה.
על בקשה זו יש לחתום בפני עורך דין, שכן מצורף לה תצהיר.
אילו מסמכים יש לצרף לבקשה לצו קיום צוואה?
1. צוואה מקורית- עותקים מקוריים אמורים להיות הן בחזקת המנוח, והן בחזקת עוה”ד אשר ערך את הצוואה.
2. תעודת פטירה מקורית – אשר אמורה להתקבל ממשרד הפנים.
3. הודעות לזוכים – במקרה שיש כמה זוכים על פי הצוואה, יש לשלוח הודעות ליתר הזוכים, על מנת שיהיו מיודעים לבקשה, ויש לצרף הודעות אלו לבקשה.
4. יפויי כח חתום של עו”ד- באם מחליטים הזוכים להיות מיוצגים בהליך בפני הרשם לענייני ירושה.
5. שני שוברי תשלום משולמים – יש לשלם אגרה הן עבור פרסום הבקשה בעיתונות והן עבור הטיפול במשרדי הרשם. תעריפי אגרות אלו נקבעו על פי תעריפי משרד המשפטים והם משתנים. יובהר כי תשלום זה אינו קשור כלל לתשלום לעוה”ד.
מה יש לעשות במקרה והמנוח לא הותיר אחריו צוואה?
במקרה בו המנוח לא הותיר אחריו צוואה, אזי העיזבון יתחלק על פי כללי הירושה על פי דין הקבועים בחוק הירושה. החוק קובע במדויק מיהם היורשים ומהו חלקם, כאשר בדרך כלל הזוכים יהיו אלה מהמעגל המשפחתי הראשון- בן/בת זוג וילדים.
גם במקרה זה, יש לפנות בבקשה לרשם לענייני ירושה, אשר אמורה להיות מוגשת בארבעה עותקים, ואולם במקרה זה הבקשה הינה שונה ושמה: “בקשה למתן צו ירושה” . גם לבקשה זו מצורף תצהיר אשר צריך להיחתם בפני עו”ד.
מה קורה לאחר הגשת בקשה לצו קיום צוואה או בקשה למתן צו ירושה?
לאחר הגשת בקשה לצו קיום צוואה (במקרה שנערכה צוואה) או הגשת בקשה למתן צו ירושה (במקרה בו לא נערכה צוואה), הרשם לענייני ירושה ידאג לפרסם את הגשת הבקשה בעיתון, על מנת שיוכל ליידע את מי שעלול להתנגד לבקשה. בנוסף, הרשם יבחן את הבקשה ויבדוק האם לא נפל בה ו/או במסמכים שצורפו לה ו/או בצוואה פגם כלשהו. כמו כן, יועבר עותק לאפוטרופוס הכללי אשר יבחן גם הוא את הבקשה.
באם אין בעייתיות ו/או מתנגדים לבקשה, הרי שלאחר פרק זמן יינתן צו קיום צוואה או צו למתן ירושה, על פי העניין, וניתן יהיה לחלק את העיזבון ליורשים/זוכים, בהתאם לצו.
• לשאלות נוספות ניתן לפנות למייל: [email protected] כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.