איך מתבונן אדם על החברה האנושית לאחר ש-44 שנים לא צפה בה?
זהו סיפורו של אוטיס ג’ונסון, אמריקני שהורשע בתחילת שנות ה-70 בניסיון לרצח שוטר.
הוא היה אז בן 25.
לפני מספר ימים השתחרר ג’ונסון כשהוא בן 69, ויצא לראשונה אל מחוץ לחומות הכלא.
בראיון שנערך אתו אמר ג’ונסון כי הוא נדהם מהעולם החדש. הוא לא ידע מה זה אייפד, ולא זכר איך עושים קניות בסופר. מה שהכי הדהים אותו היתה העובדה המוזרה שאנשים ברחוב לא חדלו מלדבר לעצמם.
רק לאחר דקות ארוכות הבין ג’ונסון כי הם מדברים במכשירי טלפון ובאזניות זעירות.
בעייה נוספת בה נתקל אוטיס היתה מהירות התנועה ברחוב. הוא ניסה ללכת באחת הכיכרות בניו-יורק, אך נתקל כל העת בבני אדם שמיהרו לדרכם. הוא לא הבין איך כולם מסוגלים ללכת כל כך מהר ובחופשיות.
במשך השנים איבד אוטיס כל קשר עם חבריו ובני משפחתו, וכעת הוא בודד בעולם.
למזלו, הוא כל כך מסוקרן מהחברה האנושית החדשה אליה נקלע, כך שאת רוב זמנו הוא ממלא בלימוד הסדר החדש שילווה אותו עד סוף ימיו.
בינתיים הוא מתפרנס מאגודה אמריקנית המספקת שירותי דיור ורווחה לאסירים. אוטיס מקפיד להגיע בכל לילה עד השעה 21:00, מאחר שהוא לא מעוניין עדיין להסתובב אחרי השעות הללו ברחוב.