1.
הימים האחרונים בכנסת מזכירים לי ימים דומים, שנה לאחור.
חודשים אחדים לפני הבחירות לרבנות הראשית, כבר ראית אותם בכל פינה, נוקשים על דלתות, מנסים למצוא אוזן קשבת. היו אלו המועמדים שביקשו להיבחר למשרה הנחשקת. חלק מהם, שכמעט נשבעו במסדרונות שהם ‘רצים עד הסוף’, אצו-רצו להסיר את שמם מהרשימה. היה גם אחד שרץ-אץ-רץ, אבל רק עד לרגע המכריע של הגשת המועמדות. או-אז סיפר את הסיבה המצמררת מדוע הוא “בסוף לא רץ”.
באחרון נזכרתי כשסיפרו לי עד כמה יהודים טובים מתאמצים לשכנע את דוד לוי, האיש והבית שאן, להתמודד. הוא עדיין מתלבט, הוסיפו. יש שהתעקשו לומר ש”הוא ירוץ רק אם יובטח לו שיגיע לסיבוב השני”. הוא ישמח לניצחון, אבל ירצה לבטח את עצמו באשר לסיבוב השני, לכל הפחות.
“אם יציגו בפניו 40-45 קולות בטוחים, שיעלו אותו לסיבוב השני לכל הפחות”, הם אומרים, “הוא יתמודד”. או שלא.
מי שמריצים אותו בכל הכוח הם חתנו שרון שלום, בכיר בלשכת שר החוץ אביגדור ליברמן, וראש עיריית מודיעין, חיים ביבס – אחיינו של לוי. אבל עושה רושם שנכון לעכשיו, אפילו הם לא ממש מאמינים שהוא יצטרף למרוץ. אם ירוץ, אגב, מובטחים לו קולות ישראל ביתנו, חלק מקולות הליכודניקים, כמו גם חלק מקולות ח”כי ש”ס.
אחרי הכול, לוי הוא מזרחי, והוא לא מועמד של ה’שמאל’.
ובכל זאת, מעדות ראיה של מי שראו אותו בהלוויית יחיאל קדישאי ז”ל, הוא אינו עושה רושם של מי שנמצא בקו הבריאות, גם אם בריאותו תקינה.
הערכה שלי: הוא לא יתמודד. את הסיבה המרגשת מדוע לא – כבר ימצאו.
2.
את דליה איציק פגשתי במסדרון, ליד המזנון הבשרי, לאחר סגירתו המוקדמת בשעה 15:00 (בוס חדש, כללים חדשים. את האוכל טרם טעמתי. אומרים שיש שיפור).
“הרגע עבר פה בחור חרדי, אמר שהוא עובד איתך”, אמרתי.
“טרם שכרתי יועצים חרדים”, ענתה. הדגש היה על ה’טרם’.
האם יש מצב שלא תרוץ? להערכתי, אם וכאשר תחשוב שמצבה לא מזהיר – תבצע נסיגה. לטעמי, עצם כוונתה לרוץ היא הישג במדינה בה טרם נבחרה נשיאה-אישה.
מולה מתמודד פואד בן אליעזר, גם הוא נציג השמאל. גם הוא יהנה, לכאורה, מקולות האופוזיציה. לכאורה, שכן מדובר בבחירות חשאיות. אף אחד לא חייב שום דבר לאף אחד. יתכן והשגיאה הגדולה של פואד היא בקשת התמיכה ממפלגת ‘העבודה’. בכך הפך עצמו רשמית ל’מועמד השמאל’ והרחיק מעליו קולות מימין, כאלה שאולי היו שוקלים להעניק לו את קולם. “אם היה נוהג בחכמה, היה אוסף לעצמו חתימות מכל חלקי הבית, בדיוק כפי שנהג רובי”, אומר בכיר בליכוד.
איציק יכולה לקושש כמה קולות מהעבודה (לא כולם אוהבים שם את פואד), עוד קצת מהסיעות הערביות (לא כולם פה אחד יתנו את קולם לרובי ריבלין), ועוד קצת קולות מש”ס.
3.
הליכוד, 20 מנדטים בלבד, חצוי. את קטר התמיכה ברובי ריבלין מובילים השרים ישראל כץ וגדעון סער – וח”כ חיים כץ מאחור. הבוקר, לאחר ההודעה שסילבן לא יתמודד, הצטרפו גם ח”כ זאב אלקין ומירי רגב לתומכי ריבלין. היתר יתמכו ב’מועמד אחר’ – עדיין לא ברור מיהו ומה שמו.
יש מספיק חברים בליכוד שיחפשו בית נשיאותי, ולא מן הנמנע שיבחרו בדליה איציק. למרבה ההפתעה היא מצליחה להשיג לעצמה תמיכה אפילו בתוך ‘הבית היהודי’.
המעניין הוא כי בעוד שבליכוד יש אנשים שמעריצים את רובי, ליכודניק שורשי, יש גם מי שמתנגדים לו בכל הלהט. הדוגריות שלו הצליחה לפגוע לא פעם באנשי שטח, והם יהיו שם כדי לגבות את המחיר.
בשרשרת הסבוכה הזו תלוי ריבלין.
ברקע, בדיוק כמו בסיפור הרבנות הראשית, שב ועלה שמו של הרב ישראל מאיר לאו. רבה הפופולארי של תל-אביב יפו, ומי שזה מכבר הפך לרב בינלאומי, הרבה מעבר לגבולות העיר ללא הפסקה.
לא, הוא לא רץ, מבהירים מקורביו, אבל אין שמחה ללא חצילים, אין בחירות לרבנות ו/או נשיאות ללא שמו של הרב לאו.
השמועות הן שיש מי מהמקורבים לו שלוחצים, שחלקם אף נפגשו עם מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט.
אבל ריצה, כך נראה, לא תצא מזה.
4.
בסביבות השעה 15:00 פגשתי את רובי ריבלין אץ לכיוון חדר סיעת רע”מ-תע”ל. החביבות בה התקבל שם הזכירה את זו בה התקבל ביהדות התורה. אבל חשוב לזכור ששם כמו שם – אין החביבות מלמדת דבר על ההצבעה בקלפי עצמה.
“הבקלוואה שעל השולחן היא לא לכבוד רובי, היא לכבוד אחד מעובדי הסיעה שהתארס”, מיהר להסביר בחיוך ח”כ אחמד טיבי, רגע לפני שאנו בונים מגדלים של קלפים על הבקלוואה הזו.
מחוץ לחדר ניגש ח”כ ישראל אייכלר אל מנהלת לשכתו של ריבלין, רבקה רביץ, וסיפר לה שביום הבחירות, י”ב בסיון, יחגגו את חתונת נכדת האדמו”ר מבעלזא. אז נכון שלא תהיה זו חתונה כמו זו של הנכד בשנה שעברה, ובכל זאת גם הוא וגם ח”כ מנחם אליעזר מוזס, יהיו רתוקים לחתונה – ואפשר לשכוח מהצבעה באם תתכנס המליאה בשעות הרגילות של ימי שלישי – החל מארבע אחר הצהריים.
ח”כ אייכלר, ניסיתי להבין, אתה מבקש ממנה לטפל בזה כי אתה ומוזס מתכוונים להצביע לרובי?
הוא חייך בתשובה.
להוציא מח”כ ב’יהדות התורה’ את סוד הצבעתו לנשיאות – לא דבר קל הוא. היחיד שעשה זאת הוא ח”כ יעקב ליצמן, שגם חתם לריבלין וגם עומד בפומבי מאחורי מילתו-חתימתו.
5.
שעה אחרי, פגשתי את רובי בתור למכונת הקפה במזנון החלבי. אני עוד זוכרת, אמרתי לו, איך בקדנציה הקודמת רביץ הייתה כמו חברת כנסת של יהדות התורה. כמה בקשות, כמה משאלות – והיא טיפלה בהכול במסירות.
“גם אני עצמי עזרתי להם לא מעט”, השיב ריבלין, ונדמה היה כי אני שומעת בקולו קצת כאב.
ברור לי שהיא עשתה מה שעשתה בגיבוי מלא שלך, אמרתי.
שאלתי אותו אם אינו מאוכזב שהם מהססים, מגמגמים. הוא הביע תקווה שבסופו של דבר יצביעו עבורו.
הייתי מצפה שכהכרת הטוב יתייצבו מאחוריך, אמרתי. אקט שילמד פוליטיקאים שאם אתה עוזר – גמולך יגיע. אבל מלבד ליצמן, שגילה אומץ וחשף כי יצביע עבורך, הם לא עשו זאת.
הוא שתק.
ההערכה שלי: למרות הכול, רוב ח”כי יהדות התורה יעניקו לו את קולם. בקלפי, לא בקול רם קודם לכן.
6.
ומה באשר לחרדית המזרחית?
ובכן, שם מתלבטים. היו”ר אריה דרעי ישמור אמונים לידידו ורעו אביגדור ליברמן (הם לא מדברים במסדרון? תמיד כדאי לבדוק מה קורה מעבר למסדרון), אם וכאשר ירוץ דוד לוי. ולא – התחושה שלי היא שיתמוך בפואד (הוא מזרחי ויש לו מנהלת לשכה שידעה לפנק את החרדים בימים הטובים). אלא שבש”ס המחודשת, זו של אחרי פטירת הגר”ע זצ”ל, החברים לא ממש יצייתו לבוס. בטח לא מאחורי הפרגוד.
במפלגה פנימה קיימת התלבטות אמיתית בין המועמדים המזרחיים פואד ואיציק, לבין ריבלין.
מה שהם לא יודעים, ונחשוף כאן, הוא שלריבלין עצמו יש נכדים מכל ה’גוונים’ – מרוקאים, עיראקיים וגם תימנים. נקודה לזכותו במפלגה להשבת עטרה ליושנה.
לפני מספר ימים, בשמחת ברית מילה, נפגשו דרעי וריבלין. מהשיחה יצא ריבלין בתחושה טובה, הגם, שאם לדעתי תשאלו, דרעי מומחה בלהעניק הרגשה טובה ‘גם בלי כיסוי’.
באופן רשמי מאפשר דרעי לכל אחד מחברי הסיעה לחתום למועמדים, לפי נטיית לבו. באופן מעשי, איך להצביע בקלפי, מועצת חכמי התורה תכריע.
7.
בבוקר יום שלישי ‘צייצה’ ג’ודי שלום-ניר-מוזס רמז שבעלה, סילבן, מתכוון לרוץ. לא אמירה מפורשת, אבל רמיזה מפורשת בהחלט הייתה שם.
אבל יום שלישי עבר, והכרזה אין.
מסתבר שבית הספר אותו העבירה לשכת ראש הממשלה את סילבן, די הזכיר את מה שעשו לריבלין רק כמה ימים קודם לכן. ביום שלישי הוא נפגש עם נתניהו בלשכת האחרון בכנסת. לא ברור על מה דיברו, מה דרש סילבן ומה (לא) הבטיח לו ביבי.
כך או כך, בעוד רעייתו מצייצת, הפתיעו ב’ישראל היום’ עם ידיעה: נתניהו לא מעניק לסילבן את תמיכתו הפומבית.
בשעה בה פורסמו הדברים, ישב סילבן בנחת ובשלווה עם גילה גמליאל וזאב אלקין במזנון הח”כים, כשהם מיטיבים את ליבם במאכלים.
מי שראה את סילבן דקה לאחר פרסום הידיעה, לא יכול היה שלא לחוש כי מדובר ב”פרצוף של תשעה באב”.
8.
החידה הבלתי פתורה, המעסיקה שעות נוספות את טובי המוחות, היא: מי הוציא את הרפש על המתמודדים לנשיאות?
פואד ספג על רקע פרשת ההימורים, אחר-כך גם על רקע מצבו הבריאותי. לסילבן סידרו חקירה משטרתית. אפילו ריבלין טעם סרטון משמיץ.
האם מדובר במשמיץ סדרתי, אחד שעובד קשה כדי לנבור בעברם של המועמדים ולחשוף אותו לעין הציבור?
שאלות טובות.
וכאילו היה חסר בזירה עוד בוץ, באו המהלכים האחרונים של נתניהו, מגובה באביגדור ליברמן, וקיבעו סופית את הבחירות לנשיאות כגועל נפש.
או בלשונו של בעל אתר ‘ליכודניק’, איש הליכוד אריק זיו: “הפאניקה שמגיעה מנתניהו וליברמן למניעת בחירתו של רובי ריבלין, הופכת את הבחירות האלה לשכונה”.