יחימוביץ’ על ‘פסטיבל חזן’: אל תהיו גיבורים על מי ששוכב על הרצפה

ח”כ שלי יחימוביץ מהמחנה הציוני, יוצאת נגד הפסטיבל סביב ח”כ אורן חזן מהליכוד. בפוסט שכתבה בדף הפייסבוק שלה, כתבה יחימוביץ:

אני באמת לא רוצה להרגיז אתכם, ואבין אם תתרגזו, אבל נמאס לי מפסטיבל אורן חזן.

כל כך קל ואופנתי לכסח לו את הצורה, עד שאני לא ממש מתרגשת ממי שנדחפים בתור לעשות זאת.

זה הטרנד: לבוא ולהוסיף בעיטה, סטירה, יריקה, הודעה לתקשורת או סטטוס נזעם נגד השטן הגדול אורן חזן, קריאה לסנקציה חמורה, תביעה להדחה, לחקירה.

התחרות בעיצומה: מי יגיד את הדבר הכי חמור עליו ומי יתבע את העונש הנועז ביותר.

חברות וחברים שלי, אורן חזן הוא המטרה הכי קלה והכי לא כרוכה בעימות ובסיכון. אין לי שום כוונה להגן עליו. הוא האחרון שראוי להגנה, בטח כחבר כנסת. מעלילות בורגס שמעוררות בי קבס, במיוחד בהיבטים של הסחר בנשים לכאורה, דרך שורה ארוכה של התנהגויות של ליצן חצר גס, ועד דו”ח המבקר אתמול, שיש בו חשד לפלילים.

אבל מעוררת בי גיחוך העובדה שאנשים שהיו מטריית הגנה חסרת בושה על המגה-מושחת אהוד אולמרט, או שרקחו את מועמדותו המבישה של פואד לנשיאות המדינה, או גוננו בעוז על נוחי דנקנר בימי מלכותו – והרשימה עוד ארוכה – מסתערים בעוז על אורן חזן.

אורן חזן הפך להיות מקווה טהרה שאם ירחצו בו יסומן וי בסעיף המלחמה בשחיתות.

חשוב לי לומר זאת, כי יש כאן משהו מאוד בסיסי על חובת שליח הציבור. התעוזה והחריפות הזאת שמופגנת כעת היא חובתו של שליח הציבור (וגם של התקשורת!) כשנשוא הבקורת הוא בשיא כוחו.

כשבהצבעה על השחיתות שלו ועל התנהגותו הלא הולמת משלמים מחיר. כשזה כרוך בעימות. כשזה קשה. כשסביבתך מזהירה אותך שלהיאבק נגדו זו התאבדות פוליטית.

בקיצור, יחליט המבקר מה שיחליט, יחליט היועץ המשפטי לממשלה מה שיחליט, תחליט המשטרה מה שתחליט, תחליט ועדת האתיקה מה שתחליט, ייעשה אורן חזן טובה לעצמו ולעצמנו ויסיים את האפיזודה הפוליטית שלו.

לא משנה מה – אל תהיו גיבורים גדולים על מי שכבר שוכב על הרצפה, תהיו חכמים על חזקים, לא על חלשים. אז הציבור זקוק לנו באמת, גם אם לא מקבלים על זה מחיאות כפיים.