ביקורת וקנסות על שרים וח”כים: בנט, חיים כץ, מרגלית וגמליאל

לצד ח”כ אורן חזן, שתופס את מרבית הכותרות, מבוקרים בדו”ח המבקר חברי כנסת נוספים, ביניהם נפתלי בנט, חיים כץ, הראל מרגלית, מירי רגב ועוד.

העונש החמור ביותר שהטיל המבקר בדוח הוא על יו”ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, שנדרש לשלם קנס של 30 אלף שקלים – שיועברו לקופת אוצר המדינה: “הוצאותיו חרגו מתקרת ההוצאות שקבע חוק וההכנסות חרגו מהאיסורים והמגבלות הקבועים חוק”.

המבקר קבע, כי חשבונותיו של בנט כמועמד בתוך מפלגתו לא נוהלו לפי החוק וההנחיות, ויו”ר הבית היהודי לא צירף אסמכתאות בגין שירותים שקיבל במסגרת הבחירות.

 על פי הדו”ח הוציא בנט 1.2 מיליון שקלים התמודדות מול עצמו – זו גם חריגה מהתקרה המותרת וגם מעלה את החשש מפני ניסיון להתחכם, ולממן את קמפיין המפלגה באמצעות השקעות בבחירות הפנימיות. הקנס: 30,000 שקלים.

מבוקר נוסף הוא השר חיים כץ מהליכוד: כץ נקנס בעשרת אלפים שקלים בשל “שימוש במשאבי התעשייה האווירית לצורך הבחירות המקדימות”.

לפי דוח רשות החברות הממשלתיות, נצפו עובדים מגיעים לקלפיות בכלי רכב המוצמדים לעובדי החברה. שתיים מתוך עשר הקלפיות האזוריות – שבהן רשאי להצביע כל חבר מפלגה ללא קשר למקום מגוריו – הוצבו סמוך למשרדי תע”א ולמפעליה. בכמה מהקלפיות, ובייחוד בקלפיות האזוריות האמורות, נצפו מצביעים רבים שהם עובדי תע”א.

מתצפיות ומשיחות שקיימו עובדי משרד מבקר המדינה עם כמה ממצביעים אלה עלה, כי הגעתם לקלפיות ממקום עבודתם הייתה מתוזמנת, וכי הסעתם והחזרתם לתע”א הוסדרו מראש.

גם ח”כ לשעבר משה פייגלין נקנס בסך של 10,000 שקלים, לאחר שהותיר גירעון בסך 400 אלף שקלים. כמו כן הוא גייס תרומות בסכום העולה על המותר ובכך חרג מהחוק – ולבסוף גם נדחק מרשימת המפלגה.

מועמדים נוספים שקיבלו קנסות ואזהרות לאחר שחרגו מתקרת ההוצאות או לא הציגו אסמכתאות: אבי וורצמן מהבית היהודי (12,000), אראל מרגלית מהמחנה הציוני (7,500) והשרה גילה גמליאל מהליכוד (2,250).